משלחות בכירות של צה״ל נסעו הקיץ ליעדי תיירות נבחרים ברחבי העולם — אבל לא לחופשה.
לפי דיווחים ב־ynet, אתר האינטרנט של ידיעות אחרונות, המשלחות בדקו אתרים אפשריים להקמת תחנות גיוס. התחנות, נאמר בדיווח, יוקמו במשרדי קונסוליות או בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים יהודיים בערים כמו פרנקפורט, לונדון, פריז, בנגקוק, בומביי ויוהנסבורג, וכן בניו יורק ובלוס אנג׳לס.
בראש המשלחות עמדו קציני שלישות בדרגת סגן־אלוף. הם התבקשו לעבוד עם הקונסוליות המקומיות על מנגנונים ונהלים לגיוס חירום ולהטסת אנשי מילואים ישראלים השוהים בחו״ל. ישראלים שיתייצבו יופנו לטיסות מיוחדות של אל על לתל אביב. המקומות בטיסות יוקצו למתנדבים לפי הרקע הצבאי שלהם וצורכי הצבא באותה עת.
עם הנחיתה בנמל התעופה בן־גוריון יופנו השבים לעמדות מיוחדות, שבהן יטפלו אנשי אגף כוח האדם בצווים וישבצו ביחידות את מי שטרם הגיעו ליחידותיהם.
הידיעות על הפעילות והתוכניות עוררו סערה בישראל ובחו״ל, משום שלדברי הוושינגטון טיימס הן נראו כ״סימן המוחשי ביותר עד כה לכך שישראל נערכת לעימות רחב יותר במזרח התיכון״.
אבל מירב אילון שחר, קונסולית ישראל בלוס אנג׳לס לענייני תקשורת והסברה, אמרה לג׳ורנל שהתגובות לניסיון השגרתי לגבש ״מערך קונסולרי״ לגיוס חירום בזמן מלחמה היו ״חסרות כל פרופורציה למציאות״.
בתגובה לפניות המשך של התקשורת הדגיש דובר צה״ל את האופי השגרתי של פעילות קציני השלישות. ״העימות הזה נמשך כבר זמן רב, ותמיד יש אפשרות להידרדרות״, אמר אחד הקצינים, ״ולכן זה חלק מהכוננות. אבל אנחנו לא מגדירים את [סדרת המשלחות] כסימן לשינוי כלשהו במצב הנוכחי״.
גם ד״ר צבי אלפלג, חוקר בכיר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בטורקיה לשעבר, אמר: ״לא אני ולא רוב עמיתיי ומכריי צופים פרוץ מלחמה אזורית בעת הזאת. עימות כזה הוא הדבר האחרון שמדינות שכנותינו זקוקות לו או רוצות בו״.
ד״ר אפרים ענבר, מנהל מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן ברמת גן, אמר שבצה״ל אין מאמינים שהסלמה ממשמשת ובאה. ״פתיחת מרכזי הגיוס תוכננה זמן רב מראש, והיא חלק מן ההכרה בכך שאנשי מילואים רבים יוצאים לחו״ל מיד אחרי השירות, במיוחד יוצאי היחידות הקרביות.״ ענבר צוטט כאומר שבכל רגע נתון מטיילים בהודו עד 18 אלף אנשי מילואים בעלי פוטנציאל לשירות קרבי.
שחר אמרה שלאורך השנים גילתה ישראל עניין, בדרגות משתנות, בדרכים ליצור קשר עם גדודי הצעירים הישראלים המטיילים בעולם אחרי שנתיים או שלוש של שירות חובה, לגייסם ולהחזירם ארצה.
לוס אנג׳לס, שבה אוכלוסייה ישראלית קבועה של 150 אלף איש לפי הערכות הקונסוליה, מושכת מטיילים רבים כאלה. לעיתים קרובות הם עוצרים כאן לזמן קצר כדי למלא מחדש את קופתם לפני השלב הבא במסע מסביב לעולם.
לפי הערכות של מרכז יפה ושל מקורות אחרים, בין 3.5 ל־5 אחוזים מכלל פוטנציאל המילואים הקרביים של צה״ל נמצאים בכל רגע נתון בטיול בחו״ל. אלא שבתקופת אהוד ברק כרמטכ״ל הושם הדגש על צבא קטן, חכם ודינמי יותר, והעניין במאגר האפשרי הזה פחת.
כעת, לפי דיווחים בעיתונות העברית, הצבא הסדיר מוצא את עצמו עם מספר מתגייסים גדול בהרבה מכפי שהוא רוצה או צריך. קל יותר מבעבר להשיג פטור משירות, והסטיגמה הכרוכה בהשתמטות מזערית.
ואולם, נראה שעודף כוח האדם הזה אינו חל על מערך המילואים, וייתכן שזה מסביר את העניין הפתאומי בגדודים החבויים של דרום קליפורניה. בישראל של היום נדמה שנטל השירות מוטל יותר ויותר באופן לא שוויוני על כתפיהם של אנשי מילואים קרביים שמספרם היחסי הולך וקטן.
ואם אפשר לסמוך על הסקרים האחרונים, רבים מהם אינם מרוצים מכך כלל. סקר שנערך בתחילת הקיץ העלה שכ־44 אחוז מאנשי המילואים הקרביים מרגישים ״פראיירים״ על שהם מקיימים את ההסדר הזה.
תגובת צה״ל הייתה לחפש דרכים לתגמל את הנושאים בנטל הכבד ביותר. בתחילת החודש, למשל, בעקבות איום בשביתה של טייסי קרב במילואים שביקשו ביטוח חיים מהסוג העומד לרשות אנשי הקבע, הרחיב צה״ל את הכיסוי הביטוחי לכל אנשי המילואים. במקביל ניתנו תוספות שכר ניכרות לחיילים בכשירות קרבית, הן בסדיר והן במילואים.
ספק, עם זאת, אם תמריצים כאלה מושכים את הישראלים בלוס אנג׳לס.
לתושבים המבוגרים יותר, שעשויים להיות בעלי משפחות וכל מערך ההתחייבויות המשפחתיות והכספיות הרגיל, יהיה בוודאי קשה פשוט לקום ולנסוע, אפילו בגיוס מלא. וגם לצבא, לדברי שחר, לא יהיה שימוש רב בהם.
״מי שלא שירת ביחידה קרבית עשר שנים או יותר, קרוב לוודאי ממילא לא יתקבל לשירות״, אמרה לג׳ורנל.
אחד המועמדים האפשריים לגיוס חירום הוא אמיר בלכמן, בן 29 מברנטווד. בלכמן, שאמור להתחיל בסתיו את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס אם לא יגויס, נולד בארצות הברית להורים ישראלים וגדל בדרום קליפורניה. עם זאת, בתחילת שנות העשרים לחייו התנדב לשירות צבאי, ובילה שנתיים וחצי במדים כמדריך בחיל האוויר בבסיס בדרום.
יום בלבד לפני שובו לישראל לביקור פרטי אמר בלכמן לג׳ורנל שבמקרה של גיוס חירום יעלה על המטוס הראשון שיוכל לקחת אותו.
״לא הייתי אומר שזאת תהיה התגובה של כולם״, אמר לאור השיחות ששמע במהלך הקיץ במפגשי ליל שישי. ״יש כאן אנשים שפשוט נשחקו מהצבא ומישראל, וגם אנשים שכבר הכו שורש ולא יוכלו לעזוב בקלות את ביתם ואת משפחתם. לא אשפוט אותם, בדיוק כפי שאינני מוכן לשפוט יהודים אמריקאים שאינם מבקרים עכשיו בישראל כי הם חוששים לביטחונם.
״אני רק יודע שהתיקים שלי יהיו ארוזים בתוך שעה.״