מאיר כהנא חי ומאחורי סורג ובריח על הבמה בלוס אנג׳לס
על הבמה מתפתלת העיתונאית הקולומביאנית בתאה, התנגדותה לסוהריה האמריקאים נחלשת בגלל חיידקי הסלמונלה שהחדירו למזונה. בתא הסמוך מתכופף בייסורים רב יליד ארצות הברית שהפך לחבר כנסת ישראלי, ונחשד במעורבות בסדרת פיגועי פצצות בברוקלין, לאחר שהוכה בצינורות גומי ונמנע ממנו במכוון האינסולין שלו. שמו חיים אגונייר, אבל הוא מבוסס בבירור על מאיר כהנא המנוח. זו התמונה שמציג ״הכנסת אורחים״, מחזה בשתי מערכות מאת המחזאי האמריקאי־יהודי אלן הייביס על הפרות זכויות אזרח בידי שירות ההגירה וההתאזרחות האמריקאי (INS), המוצג לאורך הקיץ בתיאטרון אודיסיי בלוס אנג׳לס. המחזה מבוסס על חוויותיה האמיתיות של פטריסיה לארה, כתבת היומון הקולומביאני אל טיימפו, הטוענת ששירות ההגירה התעלל בה, ובכלל זה הרעיל אותה, בעת ביקור בארצות הברית ב־1986. לארה טסה לניו יורק כדי לקבל פרס באוניברסיטת קולומביה, וכששמה הופיע ב״רשימת מעקב״ של שירות ההגירה היא נעצרה, הוחזקה במעצר וגורשה, בהתאם לחוק מתקופת מקארתי שבוטל מאז, חוק מקארן־וולטר, שנועד למנוע את כניסתם של ״חתרנים״ לארצות הברית. ממשל רייגן טען שלארה, מחברת ספר על ארגון הטרור הקולומביאני M-19, הייתה למעשה אשת הקשר שלו עם המשטרה החשאית הקובנית.
לארה, שתבעה בהמשך את שירות ההגירה על סך עשרה מיליון דולר וקיבלה בחזרה את אשרת הכניסה שלה מוקדם יותר השנה במסגרת הסדר, טענה שההאשמות הפכו אותה למטרה של יחידות חיסול ימניות במולדתה. ״כשכתבתי את ׳הכנסת אורחים׳״, אומר הייביס, ״הייתי מודע לכמה מציאויות פוליטיות במהלך המסע שלנו בשנות רייגן ובוש. בדומה לכנופיית איראן־קונטראס, שירות ההגירה פעל לעיתים כסוכנות צללים סוריאליסטית.״ הייביס, מחזאי בן 39 ומורה לדרמה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, בחר להעמיד את חוויות הדמות הדומה ללארה מול חוויות הדמות הדומה לכהנא. ״יש בארגון כמו שירות ההגירה רמות של גזענות ואנטישמיות שהעלו את האפשרות להפוך את המחזה לדיאלקטיקה של ימין ושמאל״, הוא אומר, ומוסיף שאהב את העובדה שבסופו של דבר דמותו של כהנא ומענהּ משירות ההגירה מגלים שיש להם הרבה במשותף. ברור שב״הכנסת אורחים״ הייביס לא ביקש רק ליצור דוקודרמה. אף שכהנא האמיתי הסתבך עם ממשלת ארצות הברית בגלל נסיעותיו התכופות לגיוס כספים במדינה, מנהיג כך מעולם לא נעצר או הוכה בידי שירות ההגירה בניו יורק. בתקופה שבה מתרחש ״הכנסת אורחים״ הוא נאבק בבית משפט פדרלי כדי לשמור על אזרחותו האמריקאית, שמשרד המשפטים ביקש לשלול ממנו בטענה שלא ראוי שאזרח אמריקאי יכהן גם כחבר בפרלמנט זר. כהנא ניצח לבסוף בתיק, לפני שנרצח בניו יורק בשנה שעברה. חיים אגונייר, שמגלם מארק מרגוליס, שחקן קולנוע וטלוויזיה שהופיע בברודוויי בין היתר במופע האחרון ״עולמו של שלום עליכם״, מלוטש יותר מכהנא המנוח, אם כי קירח יותר. אף שההשתלחויות וההלצות המבזות של הדמות דוחות, תעוזתו של אגונייר עשויה לפתות. ״היה משהו פרדוקסלי בכך שאגונייר אומר דברים בעייתיים מאוד ונוראים לשמיעה״, מודה הייביס, ״ובה בעת דבריו מתרככים משום שהוא כן כל כך. ככותב יהודי־אמריקאי, אני מאמין שההיסטוריה הרחבה של הדמוקרטיה היהודית הפרוגרסיבית ושל השוויוניות תומכת בהשקפה שונה מאוד מזו של אגונייר הבדיוני. משום כך הרגשתי בנוח לשרטט חריגה דוחה.״ הייביס כבר נגע בנושאים יהודיים במחזותיו ״לילית״ ו״הדרך לירושלים״, ובעזרת מענק שקיבל לאחרונה מקרן רוקפלר הוא מכין כעת דרמה המבוססת על משפטם הצבאי האחרון של חיילי חטיבת גבעתי, שהורשעו בהכאת פלסטינים בזמן האינתיפאדה. ״הכנסת אורחים״, המתוכנן להציג לאורך הקיץ, קיבל ביקורות מעורבות ממבקרי לוס אנג׳לס: כמה מהם שיבחו את הדיאלוג ואת המשחק, ובה בעת תיארו את המחזה כרדוד במקצת וככזה שאינו סוחף את הצופה. אבל הייביס אומר שפנה אליו מתרגם ישראלי ידוע המבקש להביא את ״הכנסת אורחים״ אל הבמה העברית, ומשמעות הדבר היא שמאיר כהנא — לפחות בדמות חיים אגונייר — עשוי להיות מוכן להופעת חזרה גם בזירה הישראלית.