נערות מתבגרות מסוגלות להתמודד עם תיאור מפורש של גילוי עריות בספר — אבל לא בצבע על המסך הגדול. זה מה שגילו המפיק צ׳אק פרייז והמפיצה ניו וורלד בהקרנות מבחן של המותחן הגותי שלהם, ״פרחים בעליית הגג״, שיעלה ביום שישי לאחר עריכה מחדש של חלקים מכריעים.
הסרט מבוסס על רב־המכר מ־1979 מאת ו׳ ס׳ אנדרוז המנוחה, העוסק בהתעוררות המינית של אח ואחות שאמם המטורפת נועלת בעליית גג. אבל הדרך למסך הייתה רצופת מהמורות. למשל: גרסה מוקדמת הוקרנה בדצמבר שעבר למעריצי הספר מהעמק — בעיקר נערות מתבגרות — וטופסי התגובות הראו שהן נגעלו. ״אני לא יודע אם זו הייתה צביעות מודעת של מתבגרות או מה״, אמר לנו התסריטאי והבמאי ג׳פרי בלום. ״אולי נערות צעירות פשוט לא רוצות גירוי מיני מפורש. אם בחור מוריד חולצה, זה בסדר. אבל אם זה הולך רחוק יותר, הן מרגישות לא בנוח״.
גורם ניהולי בחברת פרייז הוסיף שהספר הציג את המין כהתפתחות טבעית של קשר שנבנה תחת לחץ במשך כמה שנים. הסרט דחס זאת לתקופה של חודשים. ״ומה שנראה אולי סביר לאורך ארבע שנים נראה מלוכלך כשזה קורה במשך קיץ אחד״. נערות העמק נרתעו גם מסצנה שבה ויקטוריה טננט, המגלמת את האם המטורפת, מתפשטת מול אביה כדי שאמה הקנאית, לואיז פלטשר, תצליף בה. ״ויתרנו על העירום״, אמר המנהל. הסיום המקורי של בלום — שאפילו נערות העמק לא זכו לראות — הראה את הילדים מגלים שהם יכולים פשוט לצאת מכלאם בעליית הגג בלי שאיש יעצור אותם, אל אור השמש. לדברי בלום, הדבר נועד לסמל התבגרות, כש״הדרך לחופש פתוחה״.
אבל פרייז חשב שחסרה בסיום דרמה וניסה סיום חדש: פלטשר תוקפת את נכדיה בקופיץ בשר. כשזה התברר כמבעית מדי לנערות העמק, ריככו אותו. אך גרסה חדשה שהוקרנה בינואר — טננט נופלת מחלון אל מותה כשהיא מסתבכת בסבכה — התקבלה בצעקות לעג מצד קהל מבוגר יותר במערב לוס אנג׳לס, לדברי בלום ואחרים המקורבים לסרט. הם סיפרו שטננט עצמה סירבה לעשות את הסצנה, והשתמשו בכפילה. לכן בוטלה ההפצה שתוכננה למרץ.
בלום, שלא היה מרוצה מהעריכה המתמשכת, שוחרר מחוזהו עם פרייז, אף ששמו נשאר ברשימת הקרדיטים.
הקרנות מוקדמות נוספות בסן חוזה ובאוהיו, עם עוד סיום אחר — שלא נגלה לעולם — היו מוצלחות יותר, אמר מקור בחברת פרייז, ו״פרחים״ יפרח ביום שישי ב־1,100 בתי קולנוע. מאת: שלדון טייטלבאום.