בשנים שלפני הקריירה הדיפלומטית שלו, כששימש מספר שתיים בחיל האוויר הישראלי, האש היחידה שרן רונן נתקל בה הייתה זו שהתפוצצה לפעמים ליד מטוס ה־F-16 שלו. אבל בחודש שעבר נתקל הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג׳לס בסוג אחר של אש — יחצנות, זו שמתקיימת בארוחות צהריים ובפגישות עסקיות.
הדיפלומט חסון הגוף שכר לאחרונה את משרד בונשאפט־לואיס וסאביץ׳ מלוס אנג׳לס כיועצי תקשורת, כדי להרחיב את החשיפה של הקונסוליה ולשפר את תדמיתה. ׳רק אמריקני׳, מכריז רונן, ׳יכול להבין את הלך המחשבה האמריקני. ורק אמריקני יכול להציג כראוי את עמדתנו בפני התקשורת האמריקנית׳. החלק הטוב ביותר בעסקה — לפחות מבחינת משרד החוץ הישראלי בירושלים, שאינו מרבה לפזר כספים — הוא שהמשרד הציע לרונן שנת עבודה בחינם. הופ בונשאפט־לואיס, יהודייה אמריקנית בת 42 ששימשה מנהלת הכספים הארצית של הוועדה הלאומית הדמוקרטית בשנים 1976–1978 ומנהלת קשרי הקהילה בממשל קרטר בשנים 1978–1980, נחושה לשפר את הבנת הדיפלומטים בתקשורת.
׳קטע הציטוט האמריקני הממוצע נמשך שמונה שניות׳, היא אומרת. ׳הקטע הישראלי הממוצע נמשך 41 שניות. אם מסתכלים על ישראלים שמצליחים בתקשורת האמריקנית — אנשים כמו ביבי, בנימין נתניהו, סגן שר החוץ — הם מסוגלים לחשוב גם כאמריקנים וגם כישראלים׳.
בונשאפט־לואיס, שברשימת לקוחותיה נמצאים סופרשאטל וגרדיאן בנק, אומרת שתוסיף לעבוד בחינם כל עוד המדינה היהודית תרצה בשירותיה. ׳אני אדם של שנות השישים׳, היא אומרת, ׳וצריכה מטרות שאוכל להתלהב מהן. תמיד הייתי מחויבת להישרדותה של ישראל ולמעמדה בעולם, וזו דרך שבה אוכל לתת משהו בחזרה׳. מאת: שלדון טייטלבאום. איור: תצלום צבע, הופ בונשאפט־לואיס / סטיב ארל.