סרט תיעודי חדש בוחן כיצד הפכה היידי פלייס, בתו של רופא, ל״מאדאם של הוליווד״.
היידי פלייס, ״המאדאם של הכוכבים״ לשעבר, הידועה לשמצה בשל אספקת נערות ליווי לבכירי הוליווד ולבעלי ממון אחרים, אומרת שהיא נדהמת שאחרי כל תשומת הלב התקשורתית שמשכה, איש לא טרח לבחון את ההיבטים היהודיים המובהקים של סיפורה. היא כבר נידונה לשלוש שנות מאסר על סרסרות, וכעת צפויה ככל הנראה לתקופת מאסר נוספת על העלמת מס, הונאה והלבנת הון.
״אני לא יודעת אם להשוות את עצמי ליונתן פולארד״, היא אומרת בריאיון בבוטיק שלה בסנטה מוניקה, Heidi Wear. ״אבל אני בהחלט רואה בעצמי קורבן לאנטישמיות של המשטרה והממשלה. אולי השוואה טובה יותר תהיה לזוג רוזנברג. באותה קלות הם היו יכולים לרדוף את צ׳רלי שין, השחקן והלקוח לשעבר, ולהעביר אותו את מה שהעבירו אותי. אבל הם אמרו: לא, בואו נתפוס את הילדה היהודייה הקטנה על הגבעה. בואו ניקח כל אגורה שהילדה היהודייה הזאת הרוויחה, נרדוף את אביה ונהרוס את כל משפחתה״.
אם היידי פלייס שולפת את קלף האנטישמיות בתקווה לגייס תמיכה קהילתית יהודית במצוקתה ולרכך את המכה של סבב גזר הדין השני באפריל, מוטב שתשלים עם בילוי לפחות השנים הקרובות מאחורי סורג ובריח.
״לדעתי די מגוחך שהיא מנסה לקשר את עצמה לאנשים שרבים רואים בהם קורבנות אנטישמיות ואסירים פוליטיים״, מגיב הרב גארי גרינבאום, מנהל אזורי בוועד היהודי האמריקאי ולשעבר חבר בוועדת פיקוח על משטרת לוס אנג׳לס. ״זה מראה מידה רבה של חוצפה מצדה״, הוא מוסיף, אף שכמו רבים אחרים הוא סבור שהעונש שלה חמור באופן לא הוגן.
אבל עצם העובדה שפלייס יכולה לחשוב על עצמה כעל מעין דרייפוס בן זמננו מלמדת שלא הייתה אשת לילה רגילה. כעת סרט חדש של התיעודן הבריטי ניקולס ברומפילד, ״היידי פלייס: המאדאם של הוליווד״, שהופק עבור ה־BBC ומופץ כעת בבתי קולנוע בארצות הברית, מתווה את מסלולה הטרגי־קומי מבת רופא למלכה היהירה של עולם הזנות.
היידי פלייס נולדה לפני 30 שנה, אחת מששת ילדיהם של פול פלייס, רופא ילדים מוערך בלוס אנג׳לס, ושל אשתו אליסה, מורה. היא מתארת את אביה כ״היפי״, ״אינטלקטואל יהודי ליברלי של שנות ה־60״. אף שלמדה בגן של המרכז הקהילתי היהודי בלוס פליז, יהודיות ויהדות כשלעצמן לא מילאו תפקיד בבית. הוריה לא פיקחו בקפדנות על ילדיהם, רוחנית או בכל מובן אחר, אומרת פלייס, ולא שזה היה משנה הרבה, מפני שהיא ״הייתה מרדנית למדי״. תוצאות החינוך הזה, מציין ברומפילד, היו בבירור מעורבות.
״כמה מהילדים נעשו רופאים״, אמר בריאיון ל־The Jerusalem Report. ״אבל מצד שני יש היידי, שלא סיימה תיכון, ולפחות אחות אחת שהיא מכורה להרואין. ברור שמשהו שם לא היה לגמרי בסדר״.
ברומפילד הוא עורך דין בריטי לשעבר בן 48, ממוצא יהודי־צ׳כי, שהתחנך כקווייקר. יוצר סרטי תעודה פורה ומוערך בשני העשורים האחרונים, הוא כבר עסק בזנות בסרטו ״צ׳יקן ראנץ׳״, שבחן בית בושת חוקי ברישיון מדינת נוואדה.
ברומפילד אומר שמעולם לא עצר באמת לבחון את ההיבט היהודי בסיפורה של היידי פלייס. אבל צופי ״המאדאם של הוליווד״ בוודאי ישימו לב לכך שכל כך הרבה מהשחקנים המרכזיים בדרמה הדקדנטית שלה חולקים את הרקע שלה.
בגיל 19, לאחר שעזבה את בית הספר ואת הבית והחלה לפקוד את המועדונים המקומיים, נעשתה פלייס פילגשו של ברני קורנפלד, איש כספים יהודי־קנדי עשיר להפליא ובעל מוניטין מפוקפק, שמת בשנה שעברה בתל אביב. פלייס אומרת שקורנפלד, הדמות המרכזית בשערוריית ההשקעות OSS בשנות ה־70, לא רק נתן לה רולס רויס קורניש ומיליון דולר ליום הולדתה ה־21, אלא גם הקנה לה הערכה רבה יותר למורשתה היהודית.
״הוא נהג לתת הרבה כסף לחב״ד״, היא מספרת. ״כיבדנו את החגים, ערכנו סדרים בביתו, הדלקנו נרות בערב שבת, כל הדברים האלה. אני שמחה שהייתה לי ההזדמנות לראות את כל זה״.
אחרי שנפרדה מקורנפלד, שלדבריה החזיק הרמון של פילגשים אחרות כשהיו יחד, החלה פלייס לצאת עם איוון נאג׳, במאי טלוויזיה לשעבר וניצול שואה הונגרי. היידי אומרת שנאג׳ — שאותו היא מתארת כאויב חייה, ״המפלצת האמיתית בכל הסיפור״ — הכניס אותה לסמים והכה אותה בקביעות. לפי סרטו של ברומפילד, בסופו של דבר ״מכר״ את פלייס ב־450 דולר לסוחרת בשר ידועה לשמצה נוספת בלוס אנג׳לס, מאדאם אלכס.
״היא הייתה איזו גרופי קטנה ומרופטת״, אמרה מאדאם אלכס מול מצלמת ברומפילד, זמן קצר לפני מותה בשנה שעברה. ״בסולם מאחד עד עשר לא הייתי נותנת לה אפילו חמש״. אבל היא הייתה מושכת יותר מאשר בתמונותיה, ויכלה להיות נעימה וחברותית.
״גברים אהבו אותה״, אמרה אלכס, שטענה כי העסיקה את פלייס כנערת ליווי במשך 18 חודשים, עד שבהמרצתו של נאג׳ מאחורי הקלעים למדה היידי מספיק כדי להתחיל לנגוס בעסק שלה. מעשה הבגידה הזה גורם למאדאם אלכס הלא־יהודייה לכנות את איוון נאג׳ ״חזיר יהודי״ שצריך ללכת ״לתקוע בשופר״.
פלייס התפארה בהמשך שסיפקה נשים לכמה מהאנשים החזקים ביותר בעולם הבידור. היו שמועות שהיא מקבלת שכר מקולומביה פיקצ׳רס, והאפשרות שתחשוף את שמות לקוחותיה העבירה רעד בהוליווד. לבסוף נראה שפלייס החלה לדחוק גם את נאג׳ עצמו מהעסק, והוא החל לתכנן את נפילתה. תחילה גייס את עזרתו של בריון בשם יעקב ״קוקי״ אורגד, שלטענת מאדאם אלכס הוא איש מוסד לשעבר שהפך לאיש ביצוע של המאפיה הישראלית. אורגד החליף לבסוף צד והצטרף לפלייס, המתארת אותו פשוט כ״בחור יהודי נחמד עם חולשה לנשים״.
ברומפילד אומר שהשיג את אורגד, שאותו זכר כ״מקסים אבל עצבני״, רק אחרי שסיים את סרטו. הוא אומר שהבין שהוא מסתכן בכדור בראש כשארב כמה ימים ליד ביתו של אורגד, ולא הצטער לגמרי שהישראלי הצליח לחמוק ממנו עד לאחר השלמת הסרט.
נאג׳ הביא לבסוף לנפילתה של פלייס כשפעל כמודיע משטרתי וכעד מרכזי נגדה. גם אביה הואשם בהלבנת הרווחים הלא מדווחים מעסקה של פלייס, ובספטמבר שעבר נידון לשלוש שנות מבחן, לקנס של 50,000 דולר ול־650 שעות שירות לתועלת הציבור. לדברי ג׳ו דומאניק, מחבר ספר זוכה פרסים על משטרת לוס אנג׳לס, ״פלייס הופלה מפני שהתובע המחוזי היה נואש לזכות בתיק מתוקשר. ובניגוד למאדאם אלכס ולאיוון נאג׳, היידי לא הסכימה להיות מודיעה משטרתית או לתת לבנות שלה לספק שירותים לשוטרים״.
פלייס אומרת כעת שהיא מלאת חרטה, אף שהתחושה היא שהיא מצטערת בעיקר שנלכדה במצב שיצא משליטה וכעת ניצבת בפני השלכות קשות. ״נשאבתי לעולם מרושע באמת״, היא אומרת. ״עד כמה שמאדאם אלכס ואיוון מגעילים, הייתי מוקסמת מהאפלוליות שלהם. ראיתי את פגמיהם וחשבתי: הממ, אני יכולה לעשות את זה בצורה טובה, ראויה ואנושית, ולהתייחס לאנשים בכבוד ובתשומת לב לכבודם האנושי. הם התייחסו לבחורה כאילו הייתה אשפה. אני מרגישה שהענקתי להרבה אנשים יחס אנושי, הכנסתי לחייהם כבוד ותחושת ערך וגרמתי להם להרגיש אהובים״.
ברומפילד העיד לאחרונה בפני קצין המבחן שלה שפלייס פועלת במסירות כדי להשתפר. הבוטיק שלה משגשג, והיא עובדת קשה בשיווק הבגדים הנושאים את המותג שלה. התקשורת הציעה לה ״טונות של כסף״ כדי לנקוב בשמות לקוחות, אך היא עמדה בפיתוי — אף ששתיים מעובדותיה לשעבר חושפות שמות בספר חדש בשם ״לעולם לא תעשו אהבה בעיר הזאת שוב״. במקום זאת קיזזה את הוצאות ההגנה שלה, שלדבריה עולות על חצי מיליון דולר, באמצעות עיסוק במין טלפוני והנחיית תוכנית ביקיני בכבלים של פורנוגרפיה רכה.
ברור, אומר ברומפילד, התוהה כיצד היא יכולה לעשות דברים כאלה רק חודשיים לפני גזר דינה, שהיידי עדיין מקבלת כמה החלטות מפוקפקות. פלייס מודה בכך; היא אומרת שהיא מקווה להשלים את לימודיה בכלא, ואולי גם לחקור עוד את שורשיה היהודיים. נראה שיש לה הרבה ללמוד ויהיה לה זמן רב ללימודים.