אפשר לסלוח ליהודי קליפורניה על מעט טפיחה על החזה בעקבות הבחירות המקדימות לסנאט ביוני. שני המושבים של המדינה עומדים לבחירה בנובמבר הקרוב, ושלושה מארבעת המועמדים יהודים. הרביעי כה אוהד את ישראל, עד שתומכיו היהודים מכנים אותו ״מר שומרון״.
אם שתי הדמוקרטיות — ראש עיריית סן פרנסיסקו לשעבר דיאן פיינסטיין וחברת בית הנבחרים ברברה בוקסר, המכהנת זו קדנציה חמישית — ינצחו, הן יכפילו את מספר הנשים בסנאט בן מאה החברים.
המועמדים הרפובליקנים הם פרשן הטלוויזיה האולטרה־שמרני ברוס הרשנזון, כנראה המועמד הפרו־ישראלי הנוקשה ביותר במדינה, וג׳ון סימור, הסנאטור המכהן שמונה לאחרונה, איש עסקים שאינו יהודי וראש עיריית אנהיים לשעבר. שני הדברים המייחדים את סימור הם תמיכתו הנצית בישראל, שהקנתה לו את הכינוי ״מר שומרון״, והצלחתו למשוך את קבוצת הפוטבול ראמס מלוס אנג׳לס לאנהיים.
פיינסטיין, המוכרת ביותר מבין הארבעה, לא הדגישה את הרקע היהודי שלה עד ניסיונה הכושל להיבחר למושלת ב־1990. בבחירות המקדימות לסנאט הזכירה לבוחרים שסבה מצד אביה, סם גולדמן, נמלט מפולין לסן פרנסיסקו, ושם סייע להקים שלושה בתי כנסת ואת האגודה העברית להלוואות ללא ריבית. היא לא הזכירה שאמה הייתה נוצרייה אורתודוקסית רוסית, ושהיא עצמה פוקדת כנסייה דרך קבע.
עם זאת, היא תורמת סכומים נכבדים למגבית היהודית המאוחדת ולאיפא״ק, השדולה למען ישראל בוושינגטון, וכל שלושת נישואיה היו ליהודים. כדברי אחד המקומיים: ״אם את קוראת לעצמך יהודייה, תורמת למטרות יהודיות ומתחתנת עם יהודים, יש הצדקה מסוימת לראות בעצמך יהודייה״. בוקסר, שנולדה בשם ברברה לוי, מעוררת חשד מסוים אצל יהודים שישראל עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם, בשל התנגדותה העקבית לסיוע חוץ, לרבות סיוע צבאי לישראל. ובכל זאת, היא תומכת בהעברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים.
כאשר פיינסטיין מתמודדת מול סימור האלמוני ובוקסר ניצבת מול הרשנזון הנוקשה, יש סיכוי טוב ש־1992 תהיה שנת הנשים היהודיות — לפחות בקליפורניה. שלי טייטלבאום / לוס אנג׳לס. רצות במרץ: פיינסטיין (משמאל) ובוקסר.