״כשגדלתי בקנדה הייתי חובב מושבע של סרטי מדע בדיוני״, אומר שלי טייטלבאום, הכתב הבכיר של ״הג׳רוזלם ריפורט״ בלוס אנג׳לס, שהיה שותף לכתיבת כתבת השער בגיליון זה על סטיבן ספילברג. ״התבגרתי בתקופה שבה ספילברג וג׳ורג׳ לוקאס עשו את הסרטים הגדולים הראשונים שלהם, כך שבמובנים מסוימים המשימה הזאת הייתה בשבילי סגירת מעגל.״
לטייטלבאום, בן 38, עניין רב הן בענייני יהדות והן בעולם הבידור. הוא נולד וגדל במונטריאול, ולמד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטת קונקורדיה בעיר. לאחר שסיים את לימודיו החליט טייטלבאום, שמעולם לא ביקר בישראל, להתגייס לצבא הישראלי ב־1978. ״במונטריאול ראיתי הרבה מס שפתיים לתמיכה בישראל״, הוא אומר, ״שמשמעותו הייתה בעיקר תמיכה כספית. אף שלא רציתי לחיות בישראל דרך קבע, חשבתי ששירות בצבא יהיה דרך למלא את חלקי בלי לפתוח פנקס צ׳קים.״
טייטלבאום שירת בצה״ל יותר מארבע שנים, ובכלל זה בלבנון כקצין צנחנים בדרגת סגן. לאחר שהשתחרר השתקע בחולון, הכיר את רעייתו לילית, ילידת ישראל, ונישא לה, והחל לעבוד כעיתונאי. בין הפרסומים שעבד עבורם בישראל היו המגזין ״ניוזוויו״, ״ג׳רוזלם פוסט״ ומגזין המדע הבדיוני הישראלי ״פנטסיה 2000״.
ב־1986 עבר טייטלבאום ללוס אנג׳לס כדי לקדם את הקריירה שלו. שם, לצד הכתיבה ל״ריפורט״, הוא כותב בקביעות גם ל״לוס אנג׳לס טיימס״, ״פרמייר״ ו״אנטרטיינמנט ויקלי״.
אף שכתב עבור ״ריפורט״ ממקומות כמו יוגוסלביה לשעבר מוכת המלחמה, עיקר עבודתו של טייטלבאום מתמקד בקהילה היהודית של לוס אנג׳לס, ובייחוד ביהודים בתעשיית הבידור. עבור מגזין זה ראיין ידוענים כמו לאונרד כהן, אליוט גולד ומייק ניקולס.
״בהוליווד יש קהילה יהודית ענקית״, הוא אומר, ״וגם לא מעט פעילים פוליטיים, במיוחד בצד הליברלי, שישראל חשובה להם מאוד. אבל הרושם הכללי שלי הוא שרוב היהודים בתעשיית הבידור מעדיפים יהדות רדודה ונוצצת של ׳בייגל ולקס׳. שיא חייהם היהודיים הוא סדר פסח בספאגו.״ כיתוב התצלום: מסקר את לוס אנג׳לס — טייטלבאום (מימין) בפגישה עם ראש העיר החדש, מייקל ריורדן.