קבורתם בישראל של יהודים מחו״ל היא עסק מסובך ויקר.

עצה מעשית למי שמתכנן להיקבר בישראל: אם אתם עומדים למות בחו״ל, עדיף לא לעשות זאת בשבת או ביום ראשון. מכיוון שמשרדי הבריאות המקומיים והקונסוליה הישראלית הקרובה כנראה סגורים בסופי שבוע, העברת הגופה לישראל לקבורה עלולה להתעכב ביומיים, נוסף על פרק הזמן הרגיל של 24 עד 48 שעות בין המוות בארצות הברית לקבורה בישראל. ההמתנה קשה במיוחד לקרוביהם של יהודים שאינם ישראלים, המביאים את יקירם לקבורה בישראל.

גם בנסיבות הטובות ביותר נדרשים יומיים כדי להעביר גופה לישראל מכל מקום בארצות הברית שמחוץ לאזור ניו יורק. העיכוב עשוי להתארך ממקומות מרוחקים שאין מהם טיסות ישירות לנמל התעופה בן־גוריון. למרבה ההפתעה, ייתכן זמן ארוך עוד יותר למי שמת באירופה, במרחק שעות טיסה ספורות בלבד. ״נדרשים שלושה ימים כדי להוציא גופה מצרפת״, אומר חנניה שחור, ראש חברה קדישא קהילת ירושלים, הגדולה מבין עשר חברות הקבורה ללא כוונת רווח בירושלים. האחרות כוללות חברות ספרדיות, את המערבית ליהודים ממוצא צפון־אפריקאי, וכן תימניות, חסידיות וליטאיות. ״זה קשור לתקנות משפטיות ולניירת.״

הניירת עצומה, בהתחשב בהיקף העסק: כאלף לוויות בשנה, שכל אחת מהן עולה אלפי דולרים. העברת גופה לישראל כרוכה בהיתר יציאה, בתעודת פטירה, באישור שלמנוח לא היו מחלות מידבקות, בהוכחה שהגופה עברה טהרה, במסמך המאשר שהארון עומד בתקנות ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA), בהיתר כניסה ממשרד הבריאות הישראלי ובאישור שכבר הוסדרה לוויה בישראל. ״רוב הניירת הזאת״, אומר חיים גלבשטיין מחברה קדישא כללית בירושלים, המשרתת בעיקר חרדים ממוצא ליטאי, ״מטופלת דרך הקונסוליה, בעזרת חברה קדישא מקומית או בית לוויות.״

״זה קשה הרבה יותר אם המוות קורה, למשל, במוגדישו, שאין לידה קונסוליה ישראלית״, מוסיף שחור. ״אז צריך להסתמך על הקהילה היהודית המקומית, אם קיימת כזו, שתטפל בעניינים.״ במקרה כזה עלולים להידרש יותר מכמה ימים עד שהגופה תגיע לישראל.

קבורה בישראל ״אינה דבר נפוץ״, אומר קית קרוניש מבית הלוויות גטרמן־וורהייט בבוקה רטון שבפלורידה ובניו יורק. ״צריך מערכת רגשות מיוחדת מאוד.״ מוסיף ליאו האק, המנכ״ל של בתי הלוויות ריברסייד־גורדון במיאמי ביץ׳: ״צריכה להיות תחושת מחויבות מסוימת לישראל — הרגשה שזה המקום שאליו אני שייך אחרי מאה ועשרים.״

הרב ג׳יי קרזן מירושלים, לשעבר תושב שיקגו המטפל בהתנדבות בענייני קבורה למען התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל, מציין כי ״זה אלפי שנים יהודים רוצים להיקבר בארץ ישראל, במיוחד בירושלים״. רוב תושבי החוץ הקונים חלקות בחלקות ההתאחדות בבית העלמין הפרטי ארץ החיים בבית שמש, שלושים קילומטר, כעשרים מייל, מן הבירה, פועלים מטעמים מעשיים. ״יש להם ילדים ונכדים בישראל.״

יותר משליש מאלף קבורות תושבי החוץ בישראל בכל שנה מתקיימות בירושלים או בסביבתה. קהילת ירושלים מטפלת בכ־120 בשנה, חברה קדישא כללית בכמאה, בין חמישים למאה נקברים בבית העלמין של ההתאחדות, ואחרים בידי שמונה חברות הקבורה האחרות בירושלים.

אין מחיר אחיד לקבורת תושב חוץ בישראל, אם כי מארצות הברית הוא כמעט בוודאות עולה על 5,500 דולר, כולל החלקה. לפי הרב זלמן מנלה מבית הלוויות חברה קדישא בלוס אנג׳לס, זה ״סביר מאוד בהשוואה לכמה מן הקבורות בלוס אנג׳לס״. מרכיב מרכזי בהוצאה הוא משלוח הגופה. דובר אל על נחמן קליימן, שחברתו מעבירה את רוב הארונות לישראל, מעריך את המחיר הממוצע מניו יורק ב־1,100 עד 1,500 דולר, לפי התעריפים שקובע IATA. ״אני לא יכול לתת מספר מדויק״, אומר קליימן, ״כי הכול תלוי במשקל״. התעריף גבוה יותר מערים רחוקות יותר; משלוח גופה מקליפורניה עשוי לעלות 2,500 דולר.

IATA מחייב גם אריזה מיוחדת. ״יש שני סוגי ארונות״, אומר מקור בקיא בניו יורק. ״האחד הוא ארון עץ מצופה מתכת מבפנים, והאחר עשוי כולו מתכת. שניהם מותרים; שניהם נזרקים בישראל.״ יש גם עטיפה פנימית, אומר המקור, ״כדי לוודא שאין דליפה, הן מסיבות בריאותיות והן כדי למנוע פגיעה בכבוד המת״. ארון ההובלה מוסיף לחשבון עוד 700 עד 1,000 דולר.

אל על רגישה במיוחד להלכה האוסרת על כהן להימצא באותו חדר עם גופה. היא פותרת את הבעיה באמצעות מכל קרטון מיוחד המקיף את ארון העץ ומשאיר כתשעה סנטימטרים, 3.5 אינץ׳, של אוויר מכל צד כדי ליצור ״חדר״. קליימן אומר שמטוסי אל על מוגנים פעמיים מפני הבעיה באמצעות מחיצה מיוחדת בין תא המטען לתא הנוסעים, כדי לאפשר לכהנים, או לכל גבר ששמו כהן, לטוס במטוסיה בכל עת.

כדי לשמור על כבוד המת דואגת אל על גם שבעלי חיים לא יטוסו עם גופות. ״כשיש לנו ארון במטוס, אנחנו מודיעים לנוסעים עם חיות מחמד שלא נוכל לקחת אותן״, אומר הדובר קליימן. ״לפעמים אנחנו מעבירים את הנוסע ואת חיית המחמד למטוס אחר, ולפעמים רק את החיה. זה עלול להיות מטרד, אבל זה הדבר הנכון לעשות.״

נוסף על ההובלה, התשלומים למנהלי הלוויות בחו״ל עלולים גם הם להגדיל את החשבון, במיוחד כשמעורב בית לוויות ולא רק חברה קדישא ללא כוונת רווח. בתי הלוויות שנשאלו אמרו שגבו בין 495 דולר לבין 1,500 או 2,000 דולר עבור ״שירותי מנהל לוויה״. במקרה של ארצות הברית יש גם תשלומים לאחד משני סוכני שילוח בניו יורק: חברה מברוקלין בשם ״מעלין בקודש״ ופינקוס מנדל. מעלין בקודש מקבלת כ־350 דולר בתוספת הוצאות כדי לוודא שהגופה עולה למטוס לישראל; מנדל, לפי הדיווחים, גובה 535 דולר בתוספת הוצאות, שלדברי מקור אחד ״עשויות להוסיף עוד כמה מאות״. הוא מוסיף כי ״איכות השירות שונה. הוא אישי מאוד. פינקי יכול לגבות יותר כי הוא מצליח לעשות את זה. הוא נמצא במשאית כשהארון יוצא אל המטוס.״

המרכיב הגדול השלישי הוא בצד הישראלי. עם ההגעה לישראל נוטלת חברה קדישא את הטיפול לידיה, ומטפלת בשחרור מהמכס, בהעברה לבית הלוויות ולבית העלמין ובקבורה. גלבשטיין מחברה קדישא כללית אומר שהדבר עולה 1,000 דולר, ״מאה דולר לכאן או לכאן״, ועוד 3,600 דולר לחלקה ממוצעת. בכמה חברות קבורה אחרות רכישת החלקה — 4,800 דולר מקהילת ירושלים בבית העלמין הר המנוחות, או 2,950 דולר לתושבי חוץ בבית העלמין של ההתאחדות — כוללת גם את הוצאות הלוויה. אף אחד מן המחירים אינו כולל מצבה, המוזמנת בדרך כלל בישראל במחיר של אלף דולר ומעלה.

לעומת זאת, אזרחים ישראלים זכאים לחלקת קבר חינם בעיר מגוריהם. ״זה אחד התנאים שבהם חברת הקבורה מקבלת קרקע מממשלת ישראל״, מסביר שחור. ״אנחנו מממנים את תחזוקת בתי העלמין בגביית תשלום עבור הקברים מתושבי חוץ ומישראלים שרוצים חלקה מיוחדת.״ בדומה לכך, הוצאות הלוויה של ישראלים, העומדות כיום על 2,900 שקל, כ־970 דולר, מכוסות בידי המוסד לביטוח לאומי, המקבילה הישראלית לביטוח הסוציאלי האמריקאי.

אף שלוויות בישראל יקרות, מנהלי לוויות אמריקאים מצביעים על חיסכון משמעותי אחד: הארון. בישראל נקברים המתים בדרך כלל בתכריכים, ללא ארון, שבאמריקה יכול להגדיל את החשבון בלא פחות מ־12,000 דולר. האק מריברסייד־גורדון אומר כי בקבורה בישראל ״מניע הרווח אינו תמריץ״.

מקור בניו יורק מסכים. ״מה יכול הקברן למכור? מחירי הקברים בישראל משתנים לפי המיקום. הם יכולים להיות זולים מאוד, אפילו לפי אמות המידה שלנו, או יקרים להפליא. אבל כך זה גם במכירת קברים כאן בניו יורק.״ דיווח: לארי יודלסון / ניו יורק, מרילין מרקס / פלורידה, שלי טייטלבאום / לוס אנג׳לס ואפרת לבני / ירושלים. כיתוב התצלום: הר המנוחות בירושלים — מחיר כמה מן החלקות כולל את הלוויה. צילום: אליוט הול.