זעמתי למקרא מאמרו של שלדון טייטלבאום על אנימציה יפנית למבוגרים בלבד (״כור ההיתוך״, Palm Latitudes, 29 במרץ). כחובב אנימה, אני יכול לומר בביטחון שסדרות פורנו רך בעלות תוכן מיני מפורש, כגון ״אורוצוקו־דוג׳י״ ו״קרים למון״, מייצגות אחוז זעום ביותר ממאות סרטי האנימציה היפנית הזמינים. אין זה הוגן להדביק תווית לסוגה שלמה בגלל כמה דוגמאות שאינן תמימות במיוחד. אנימציה כבר אינה מיועדת לילדים בלבד.
קייסי קרטר, טורנס