מתקפה על הכותב

כתבי עת נסגרים מהר יותר מכפי שאפשר לסמן את התיבה ״חייבו אותי אחר כך״, עיתונים משלחים לרחוב עובדים ותיקים ומנוסים, והוצאות הספרים כולן מנסות להיכנס לטלוויזיה. אבל האיום הגדול ביותר על מי ששואף להיות איש מילים עשוי להיות דווקא המסך והמקלדת שנועדו להקל כל כך על כתיבת פרוזה. דפדפו בכל קטלוג תוכנה ובדקו את שלל התוכניות החדשות שנראות כאילו נועדו להפוך את הכותב והעורך למיותרים.

זקוקים למקור עיון מקוון? עיינו ב־Random House Encyclopedia—Electronic Edition, ב־American English Writing Guide, ב־The Elements of Style של סטרנק ווייט או ב־Instant Library of Quotations. שכחתם איך מאייתים diphthong? בדקו ב־American Heritage Dictionary, ב־Inside Information או ב־Big Thesaurus. לא מצליחים להסדיר את זמני הפועל? השוק מוצף בתוכנות עריכה, מ־Grammatik ו־Sensible Grammar ועד RightWriter. אפילו הסובלים ממחסום כתיבה יכולים למצוא גאולה ב־ThoughtPattern, המאפשרת להזין מחשבות אקראיות ורשימות למסד נתונים המתארגן בעצמו ועושה הכול חוץ מלפלוט אותן כמסמך גמור.

אם זה עדיין לא מובנה מספיק, יש תוכניות המתוות כיצד לכתוב תסריט, רומן ואפילו שיר. כמוצא אחרון יש את Synchronicity, תוכנית ניו־אייג׳ ל״תמיכה באינטואיציה״ שנועדה ״לעזור לכם להשתלט על שאלות של אסטרטגיה אישית״. אבל האם מחשב יכול לעשות את לטרמן? מאת: שלדון טייטלבאום. איור: רישום בצבע, ... טים קלארק.