קיץ, והחיים קלים. קצת קלים מדי בשביל דן סטיין, האיש המנגן באורגן בפורום. לסטיין נדמה שבקיץ חסר קצת אקשן, שלא לדבר על אאאאח!, ארררר! וקאבום!!!. סטיין לקח את העבודה בפורום בשביל הריגוש של משחקי הקינגס, ולא בשביל הכסף — הוא מלחין לטלוויזיה ולקולנוע. אבל זו עבודה לאורך כל השנה, אז עכשיו, ״אני מנגן במשחקי קבוצת הכדורגל לוס אנג׳לס יונייטד, בליגת הוקי הגלגיליות החדשה ובטניס הקבוצתי״, הוא אומר. ״האחרון הוא הקשה ביותר — אוהדי טניס אינם פרועים כמו אוהדי הוקי.״
סטיין, ניו יורקי שעבר מערבה, זכה במשרה הנחשקת במרץ האחרון, לאחר שנקלע במקרה לאודישן בפורום. הוא נבחן, ביצע גרסה סוחפת של קריאת העידוד ״קלגרי על הפנים״, החביבה על קהל הפורום, ועד מהרה קיבל את העבודה. בזמן הקצר שבו ישב במה שהוא מכנה המושב הטוב ביותר באולם, למד סטיין את רוב כללי המותר והאסור של נגינה באורגן בסגנון הקינגס. לנגן שיר של האחים בלוז במשחק נגד שיקגו בלקהוקס — אסור. להשמיע קריאת ״להסתער!״ אחרי מהלך טוב של היריבה — גם אסור. העבודה כנגן האורגן בפורום חוסכת לסטיין לא רק את מחיר המינוי העונתי, אלא, חשוב יותר לדבריו, את עלות הפסיכואנליזה. הוא פורק את תסכוליו מן העבודה בתעשיית הבידור בנגינה נמרצת של מבחר קריאות עידוד, קריאות בוז ומנגינות המעוררות מחיאות כפיים.
״הייתי הולך למשחקים כטיפול בצעקה ראשונית״, אומר סטיין, שסיפק לאחרונה את נעימת הפתיחה של ״Day One״ ברשת ABC. ״אתה הולך למשחק הוקי, שוכח מכל פטפוטי הקשרים, ומתחיל לצרוח.״ וגם במשחקי הוקי גלגיליות, סטיין עדיין האוהד הרועש ביותר באולם. מאת: שלדון טייטלבאום. צילום בצבע: דן סטיין, שומר על הכיוון לקראת ההוקי. צילום: דייל ברמן.