מאת שלדון טייטלבאום · Los Angeles Times · 5 באוגוסט 1989
הורים וילדים מגלים שפעילות גופנית מאורגנת מחזקת את הביחד המשפחתי.
סטיב פלאוורס מצ׳ינו הילס הכיר את טוני רמירז בן השבע־עשרה מאז שהיה פעוט. הם מעולם לא חיבבו במיוחד זה את זה, נזכר פלאוורס, ויחסיהם לא השתפרו כשנשא לאישה את אמו של טוני.
טוני מודה שנהג להבריז משיעורים והייתה לו גישה בעייתית ארוכה כמו כביש 91. ופלאוורס זוכר שבתפקידו החדש כאב חורג, עצביו נמתחו לעיתים קרובות מדי.
אבל יום אחד בשנה שעברה לקח פלאוורס את טוני לבאולינג. לשמחת שניהם גילה טוני כישרון יוצא דופן להפלת הפינים. הם החלו לשחק יחד בקביעות והיו לצמד מוצלח עד כדי כך שנרשמו לטורניר הבאולינג המשפחתי של אבקו ב־1988 וזכו בגמר דרום קליפורניה.
הטורניר, המתקיים מדי שנה בארבע־עשרה השנים האחרונות, מצוות ילדים להורה או לסב בניסיון של חברת השירותים הפיננסיים אבקו — ולפניה התאחדות בעלי אולמות הבאולינג של אמריקה — לחזק את הלכידות המשפחתית.
הזוכים האזוריים מקבלים מלגת לימודים של חמש מאות דולר ונסיעה חינם לוושינגטון להשתתפות בתחרות הארצית. הזוכים הארציים יכולים לקבל מלגות של עד חמשת אלפים דולר בכל קבוצת גיל.
אולם באוקטובר נפגעו קשות רגלו הימנית, ירכו וזרועו הימנית של פלאוורס ממחלה ראומטית. הוא לא נרתע: מוכה כאבים צלע אל המסלולים והחל ללמד את עצמו לשחק ביד שמאל. הכול כדי שטוני יישאר מעוניין.
השנה הגיעו פלאוורס ורמירז למקום השני בגמר המדינה. יתרה מזאת, טוני היה מי שסחב את שניהם קדימה.
המשפחה שמשחקת יחד, כפי שמגלים יותר ויותר אמריקאים, נשארת יחד. בתקופה שבה המשפחה הגרעינית המסורתית — אם בבית, אב בעבודה, ילדים בבית הספר ובלי עזרה ביתית או קרובים המתגוררים יחד שאפשר להסתמך עליהם — נעשתה מין בסכנת הכחדה, נראה שההבנה הזאת חוללה ברחבי המדינה תחייה צנועה של בילוי משפחתי מאורגן.
משפחות אמריקאיות רבות ממשיכות, כמובן, לבלות בכוחות עצמן. מחנאות, דיג ופעילויות אחרות בחיק הטבע נותרו יסודות מרכזיים בתרבות הפנאי האמריקאית. ובכמה אזורים מציעות מחלקות הפארקים והנופש העירוניות פעילויות משפחתיות מאורגנות.
ג׳קי טייטום, למשל, סגנית המנהל הכללי לאזור העמק, מציינת שלל אפשרויות למשפחות, ובהן קבוצות סופטבול, בייסבול וכדורגל שהורים משתתפים בהן כמאמנים וכאימהות מלוות; מרכזי רכיבה כגון זה שבגריפית פארק; ותוכניות ״אמא ואני״ רבות לנשים עם ילדים בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי.
פעילויות מאורגנות
אבל בלוס אנג׳לס ובארצות הברית כולה מורגש מחסור ניכר בפעילויות פנאי מאורגנות המיועדות למשפחה כולה. ג׳ים הדאוויי, מנכ״ל מחלקת הנופש והפארקים של עיריית לוס אנג׳לס, מציין שמחלקתו העדיפה להשקיע בשירותים התומכים במשפחה, כגון גני ילדים, מעונות ותוכניות לילדים החוזרים לבית ריק, במקום, למשל, בליגות סופטבול שכל בן משפחה יכול לשחק בהן, בכל רמת מיומנות.
ובכל זאת, אחרי עשרות שנים של הפרדת פעילויות פנאי לפי גיל, מין ורמת מיומנות, כמה ספקי פעילויות במגזר הפרטי והציבורי מציעים באולינג, טניס ו״פולקספורט״ — סוג גרמני של בילויים לא תחרותיים שפירוש שמו ״ספורט עממי״ — במתכונת המערבת את כל בני המשפחה.
הם עושים זאת מתוך אמונה גוברת שמשחק משפחתי פותח ערוצי תקשורת בתוך המוסד המותקף הזה, ומרפא את הקרעים והסדקים שכל משפחה, יהיה מבנהּ אשר יהיה, צוברת כדבר שבשגרה בעולם של ימינו.
ג׳ין למקי הוא ראש המחלקה לנופש באוניברסיטת המדינה בסן דייגו ומנהל המכון להתנהגות פנאי בעיר. הוא מאמין שהתרבות העיסוקים הנפרדים בשעות הפנאי באמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה — שאפשרה לאמא לשחק טניס, לאבא גולף, לבן בייסבול בליגת ילדים ולבת להסתחרר בשיעור מחול — הייתה לא פחות מאסון חברתי.
״בייחוד מאמצע שנות השבעים ועד סופן״, ציין למקי, ״נעשה חשוב שכל אדם יגשים את עצמו. כולם מצאו נישה קטנה והתעמקו בה. כולם נעשו בני דור ה׳אני׳.
״למרבה הצער, כתוצאה מכך נשללו מן הילדים מודלים טובים לחיקוי. בלי קשר מתמשך עם הוריהם חסרו להם הכוונה, הדרכה והמיומנויות הדרושות לטפל בעצמם. התוצאה הייתה הרבה בעיות בגיל ההתבגרות״.
מצב לא בריא
אם המצב הזה פגע במשפחה המסורתית, הוא חולל הרס במשפחות שהקשר בין חבריהן כבר הצטמצם או התערער בגלל גירושים או דרישות מקום העבודה.
בשום מקום לא בלט הדבר יותר מבקנדה, שבה שליש מן הנישואים מסתיימים בגירושים; שבה משפחה מונה בממוצע 3.2 נפשות, פחות מבכל מקום אחר בעולם; ושבה רק עשרים אחוז מן המשפחות תואמות את הדגם המסורתי.
תוכנית לאומית
מומחי פנאי כמו ג׳ק הרפר, חבר סגל בחוג לחינוך גופני וללימודי נופש באוניברסיטת מניטובה בוויניפג, הגיבו בפיתוח תוכנית לאומית שנועדה לעורר מודעות ליתרונותיהן של פעילויות פנאי מאורגנות לכל המשפחה.
אף שהשפעות תוכניתו ״ביחד עדיף״ טרם נמדדו באופן אובייקטיבי, הרפר אומר שלדעתו אפשר להבחין בארצו במעבר של גופי הנופש הציבוריים מתוכניות המכוונות לגברים ודורשות מיומנות גבוהה, למתכונת משפחתית כללית ומכילה יותר.
רשויות נופש ציבוריות בקנדה, לדבריו, החלו לתמוך בפעילויות כמו מסיבות רחוב באמצעות משלוח ניידות עם חבלים למשיכת חבל וציוד משחק אחר. גם מחנאות בחצר האחורית נעשתה פופולרית, והפארקים הציבוריים משאילים לסוף השבוע אוהלים וציוד מחנאות ללא תשלום. שיעורי שחייה והחלקה ניתנים בלי תלות בגיל או במין.
בינתיים בארצות הברית פותחו בחסות חברות מסחריות שתי מסגרות ספורט משפחתי ארציות וקבועות: טורניר הבאולינג המשפחתי של אבקו ואתגר הטניס המשפחתי של אקוויטבל.
חברות כגון אבקו, המכוונות את הלוואותיהן למשפחות, האמינו שתמיכה בספורט משפחתי היא השקעה עסקית טובה. עם זאת, לפי ריצ׳רד שטיינבו, מנכ״ל התאחדות בעלי אולמות הבאולינג, יש דיבורים על החזרת הטורניר להתאחדות אחרי השנה הזאת. לדבריו, הטורניר יימשך בלי קשר לזהות נותן החסות.
יהיו המניעים לחסות אשר יהיו, נראה שפעילויות הבאולינג והטניס האלה אכן מוציאות משפחות מן השגרה שלעיתים מחלישה אותן.
ג׳ו טומאסלו, נציג מכירות טקסטיל בן ארבעים משרמן אוקס, מבלה את סופי השבוע עם בתו ניקול בת הארבע־עשרה. במהלך השבוע מתגוררת ניקול עם אמה במחוז אורנג׳.
משחק של אב ובת
טומאסלו מבלה חלק גדול משעות הפנאי שלו בטניס, וניקול השתייכה לקבוצה במחוז אורנג׳ עד השנה שעברה, כשעזבה את המשחק לטובת תחומי עניין אחרים. אבל לקראת הכניסה לתיכון בספטמבר החליטה שהיא רוצה להתקבל לנבחרת הטניס של בית הספר. להביא אותה למגרש להתאמן לא היה עניין פשוט, אמר טומאסלו, שחשב שהתחייבות להשתתף בטורניר אקוויטבל ביוני תעשה את העבודה.
אקוויטבל, הנערך בחסות חברת ביטוח החיים אקוויטבל בחמש־עשרה השנים האחרונות, מוצג כטורניר הטניס לחובבים הגדול בעולם. יותר מ־175 אלף משתתפים נוטלים בו חלק מדי שנה, בזוגות משפחתיים: אם ובת, אם ובן, אב ובת, אב ובן, בעל ואישה, אח ואחות. המשחקים המקומיים החלו במאי וביוני בכ־240 מועדוני טניס ברחבי המדינה, והזוכים האזוריים מתחרים באליפות ארצות הברית הפתוחה בניו יורק בספטמבר.
קריסטין היינברג מאגורה הילס מעולם לא נזקקה לתירוץ לצאת למגרש. אף שהיא בת תשע בלבד, היא מדורגת ראשונה בקבוצת הבנות עד גיל שתים־עשרה במחוז ונטורה. היא טרם השתתפה בטורנירים של התאחדות הטניס של ארצות הברית, ולכן זכאית להשתתף באתגר אקוויטבל.
קריסטין מתאמנת בקביעות עם אביה, קרייג היינברג בן ה־39, מדריך טניס, מאז הייתה בת שש. אחיה ריאן בן השש מתאמן עם אמם דיאן. טניס, אומר קרייג, הוא בהחלט עניין משפחתי.
יש אמריקאים המעדיפים להימנע מתחרות מלחיצה. להם מוצעות חלופות פחות תוקפניות, ובהן ״פולקסמרשינג״ — הליכה עממית בחסות התאחדות הפולקספורט האמריקאית.
הספורט העממי מכה שורש
מאמצע שנות השבעים, כשהובא לראשונה מגרמניה בידי אנשי צבא ומשפחותיהם, צובר הפולקספורט פופולריות כבילוי משפחתי לא תחרותי.
בעוד שבאירופה הוא כולל הליכה, שחייה וסקי למרחקים ללא תחרות, בדרום קליפורניה מתעניינים בעיקר בהליכה העממית.
זהו שילוב של טיול ומרוץ, מסביר סטיבן סטון, בן 26, עובד עיבוד תמלילים מהוליווד, שסייע להקים מועדוני הליכה עממית בדרום קליפורניה וב־1987 ייסד את הוליווד סטאר טרקרס.
האירועים מתוכננים במסלולים בעלי עניין נופי או היסטורי. המשתתפים נדרשים להשלים הליכה שאורכה בדרך כלל שישה עד שנים־עשר מייל בתוך פרק זמן נדיב: הטיולים נמשכים שלוש עד שש שעות, אבל אין מנצחים ומפסידים.
המשתתפים, ובהם תינוקות בעגלות וקשישים, מוזמנים ללכת לאיטם, לשוחח ולנוח לעיתים קרובות.
בדרום קליפורניה פועלים כחמישה־עשר מועדונים, המארחים יחד בממוצע שלושה טיולים בחודש. סטון מעריך שיש באזור כשש מאות חובבים מושבעים ואולי כמה אלפי מצטרפים מזדמנים.
״אני אוהב את התחושה נטולת הלחץ של פשוט ללכת״, הוא אומר. ״בעולם שבו אנשים אינם יושבים סביב שולחן האוכל ומדברים כמו פעם, ההליכה העממית מאפשרת לתקשר ולהתעמל בו־זמנית. וגם רואים חלקים מהאזור שלעולם לא היית רואה ממכונית״.
למקי מאמין שככל שההליכה העממית ופעילויות פנאי משפחתיות אחרות ימשכו יותר אמריקאים, ככל שחברות ימשיכו לתת חסות לפעילויות ידידותיות למשפחה וככל שמועדוני ספורט יארחו טורנירי טניס וגולף להורים ולילדים, יגיבו גופי הנופש הציבוריים בארצות הברית בתוכניות משלהם.
שיעורים בתכנון
בכמה רשויות מקומיות התהליך כבר החל ברצינות. קתרין שאפליר, הממונה על הנופש במחלקת הפארקים והנופש בסאניווייל שבקליפורניה, אומרת שמשרדה השיק תוכניות המדגישות פעילות בין־דורית: שיעורי שחייה להורים ולילדים, שיעורי התנסות במשחק ופעילויות נוספות.
אבל רוב הרשויות עדיין לא בחנו, למשל, שינוי במבנה קבוצות הסופטבול כך שילדים והורים יוכלו לשחק יחד בפועל בליגות.
״מה שראינו עד כה בארץ הזאת הוא רק התחלה״, אמר למקי. ״יש לנו עוד דרך ארוכה, ולדעתי יידרשו הנחיות מדיניות של גופים ממשלתיים כדי שניתן לרעיון המשחק המשפחתי את המקום הראוי לו״.
למידע על טורניר הבאולינג: התאחדות בעלי אולמות הבאולינג של דרום קליפורניה, (818) 845-2602; על טורניר הטניס: משרד אקוויטבל בסטמפורד, קונטיקט, (203) 353-9900; על הוליווד סטאר טרקרס: (213) 466-8881, או בכתב לתיבת דואר 6415, בוורלי הילס, קליפורניה 90212.