במאי ״מסע בין כוכבים 6״ על המוניטין שלו כמי שמבצע תיקונים מהירים ב״גבול האחרון״ המקרטע של פרמאונט.
מאת שלדון טייטלבאום.
שוב באוכף, כביכול, בבימוי ״מסע בין כוכבים 6״, ייתכן שלניקולס מאייר נדמה באמת שהוא עובד בכרמו של ג׳ין רודנברי מאז ומתמיד. חלפו יותר מעשר שנים מאז גייס אותו הארב בנט לעזור להחזיר את מהות הסדרה המקורית, שחמקה מן הבמאי רוברט וייז כשעשה את ״מסע בין כוכבים: הסרט״.
״הסרט הראשון הכניס 150 מיליון דולר — סכום עצום״, הודה מאייר. ״מעולם לא הייתה שאלה אם יעשו סרט שני. אבל התיאוריה כאן הייתה שהרבה אנשים הלכו לראות אותו, במיוחד בחו״ל, מתוך מחשבה שזה ׳מלחמת הכוכבים׳.
״לא ראיתי את הסרט, ואני לא עומד לבקר את רוברט וייז. אני יכול רק לומר שלמדת הרבה מצפייה בו על הדברים שלא עבדו. אבל אלמלא מישהו היה הולך ועושה את זה קודם... בואו רק נאמר שזו תהיה מכה מתחת לחגורה לומר עד כמה יורשיו היו יודעי־כול.
״פשוט הסתכלתי בסרט ושאלתי אם הוא מבדר כפי שהיה צריך להיות. לא ראיתי הרבה מסדרת הטלוויזיה. הראו לי את הפרק ׳זרע החלל׳ מהסדרה המקורית, את הסרט הראשון וארבע טיוטות של רעיונות לסיפור, שאף אחת מהן לא נראתה מספקת. אז אמרו לי שמגיעה טיוטה ל׳מסע בין כוכבים 2׳, ושהיא מדהימה. האם אהיה מעוניין?
״ביקשתי לקרוא את הטיוטה, ואז לא שמעתי מבנט. התקשרתי ושאלתי מה קרה, והוא אמר: ׳אנחנו לא מרוצים מהטיוטה׳. אמרתי: ׳תן לי לקרוא אותה׳, והארב אמר: ׳אין טעם — אלה 150 עמודים של לא־תאהב־את־זה׳. בשלב הזה כבר הסתקרנתי לעשות אופרת חלל. אמרתי: ׳לא, באמת, תשלח׳, ואז: ׳כן, היא לא הייתה נכונה׳, ואמרתי: ׳מה עם הטיוטה הקודמת?׳ והוא אמר: ׳לא, אתה לא מבין, זה סיפור אחר לגמרי — הם באמת שונים׳״.
מאייר ביקש את כולן, ואחרי שקרא הציע להרכיב רשימה של מרכיבים שאהבו בכל חמשת התסריטים. זה יכול להיות משפט דיאלוג, סצנה או עלילה. מאייר הציע תסריט שיחבר אותם לסיפור אחד. סיפור אחד היה על עיצוב כוכב לכת — פרויקט ג׳נסיס — אחד על בנו של קירק ואחד על מותו של ספוק.
מאייר אמר שחוסר היכרותו עם הסדרה המקורית אילץ אותו, במובן מסוים, להמציא מחדש את התבנית של רודנברי. כך, באופן מובן, נפרדו דרכיהם. למרות האימפריאליזם הברור של הסדרה המקורית, רודנברי ראה את האנטרפרייז ככלי חקר במשימה מדעית. אבל למאייר האופי האזרחי כביכול של הסדרה מעולם לא היה ברור, ותמיד הוטל עליו צל של המיליטריזם המובנה שלה.
״אילו ראיתי יותר, אולי לא הייתי חופשי ומשוחרר כל כך לגבי מה שהחלטתי שהיא. והחלטתי שהיא, כפי שרודנברי הכריז בתחילה, הרפתקאותיו של קפטן הוריישיו הורנבלואר בחלל החיצון. לכן רציתי להדגיש את המרכיבים הימיים של הסיפור.
״אני לא מתעניין במיוחד בחלל. אבל התעניינתי בספינות אמיתיות — ׳Run Silent, Run Deep׳, פריגטות שיורות זו על זו. רציתי שהדמויות ייראו כמו מלחים, ולא כאילו הן לובשות פיג׳מות. רציתי שהאנטרפרייז תזכיר ׳קופסת פח׳ — סלנג של הצי למשחתות. ׳אלה אינם מקומות נוחים׳, אמרתי, ׳אז בואו נעקר את השטיחים, נוסיף מכשירים, משרוקיות אלקטרוניות של רבי־מלחים ופעמוני ספינה׳. עשיתי כל שיכולתי להדהד מסגרת התייחסות ימית״.
ביחס לעלות, אמר מאייר, ״מסע בין כוכבים 2״ היה המצליח ביותר בסרטים משום שהיה הזול ביותר להפקה. ״הוא הצליח בשתי דרכים: כשלעצמו כמיזם מסחרי, ושנית מפני שהציל את הסדרה. אילו לא נוצרו ׳מסע בין כוכבים 2׳ והסביבה שבה כל שאר הדברים האלה יכלו להתקיים, לא היה סרט נוסף, ואפשר לטעון שגם לא ׳הדור הבא׳״.
מאייר בחר שלא לעבוד על ״מסע בין כוכבים 3״ משום שהאמין שהחזרת ספוק לחיים היא רמאות המערערת את יושרת הסרט הקודם. ״כשדיברנו על הריגת ספוק״, נזכר, ״קמה צעקה גדולה. קיבלתי מכתבים שאמרו: ׳אם ספוק ימות, אתה תמות׳. אנשים אמרו: ׳אי אפשר להרוג את ספוק׳. אמרתי: ׳כמובן שאפשר, אבל צריך להרוג אותו היטב׳. אם מותו נראה תוצאה של סעיף בחוזה של נימוי האומר שהוא רשאי לסיים הכול, הוא ייתפס כאירוע לא אורגני שיעורר תרעומת כמניפולציה צינית. לכן הוא צריך לצמוח מכל הסיפור. אבל אחרי שהרגת אותו, אמרתי, אל תחזיר אותו; אל תטלטל אנשים כך.
״נלחמתי קשה מאוד כדי שימות, והצילומים המרמזים על תחייתו — מראה הארון על כוכב ג׳נסיס — נעשו על גופתי המתה, בהתנגדותי החריפה. התנגדתי בחריפות רבה כל כך והלכתי רחוק כל כך, שמפיק בסרט כינה אותי פושט רגל מוסרי. הוא אמר: ׳היית דורך על אמא שלך כדי שזה יהיה כפי שרצית׳, ואמרתי: ׳אתה יודע, אני חושב שאתה צודק׳״.
אבל מאייר לא הניח להתנגדותו הנחרצת לסכן את יחסיו עם בנט, שטנר או נימוי. ״ברור שהייתי תקוע בעמדתי״, אמר. ״אבל זה היה רק סרט. הוא לא שווה את החברות שלי. ׳מסע בין כוכבים׳ מעולם לא היה בשבילי רק עסק. זה משהו שאני אוהב מאוד, והוא הכניס אותי לעולם שלם של אנשים שהפכו לחברים שלי ואני מקווה שתמיד יישארו כאלה. ומפני שהם חבריי, בשום אופן לא אפרד מהם בגלל סרט שאינני מעורב בו.
״לא ראיתי את מה שעשו כבלתי מוסרי, אלא כמוטעה אסתטית. אני לא מאמין שאפשר להחזיר אדם מת לחיים. אחרי שראיתי זאת ב׳מסע בין כוכבים 3׳, אני עדיין לא מאמין. אבל בסדר, הוא חזר, לאונרד חזר, ומכיוון שזה לאונרד, אני שמח״.
מאחר שלא שרף גשרים, נקרא מאייר לתרום ל״מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה״. בנט ונימוי כתבו סיפור ושני כותבים נשכרו לפתח אותו, אך האולפן לא אהב את התוצאה. דון סטיל הזמינה את מאייר וביקשה שייפגש עם בנט ונימוי. נימוי סיפר לו על הסיפור והבהיר שיצטרכו לזרוק את מאמציהם ולהתחיל תסריט חדש מאפס. שוב באה לידי ביטוי גאונותו של מאייר בחיבור מרכיבים בלתי צפויים ממקורות שונים. הפעם שאל מרכיבי עלילה מסרט שביים בעבר — ״פעם אחר פעם״.
בנט ומאייר חילקו ביניהם את הסרט: בנט כתב את סצנות החלל, או ״קצוות המסגרת״, ומאייר לקח את החלק המתרחש על כדור הארץ. חלקו התחיל כשהאנטרפרייז נכנסת למסלול סביב הארץ וספוק אומר שיוכל לזהות את התקופה לפי מידת הזיהום באטמוספרה.
ב״פעם אחר פעם״ הייתה סצנה של ילד עם מערכת סטריאו ניידת המשמיעה רוק רועש, שנשארה בחדר העריכה. ״פישלתי כשצילמתי אותה. ב׳מסע בין כוכבים 4׳ יכולתי להכניס את כל מה שהחמצתי אז״.
מאייר מאמין שהסרט הצליח כל כך דווקא בשל התרחשותו בהווה. ״אני חושב שהיה לו נושא מושך באמת. זה לא היה סרט בחלל החיצון. זה היה סרט על כדור הארץ. עבור הרבה אנשים שלא הולכים לסרטי ׳מסע בין כוכבים׳, התבנית היא ספינות חלל. זה היה על לווייתנים ועל אקולוגיה ועל הסביבה. הוא גם היה מבדר מאוד. נד טאנן, אז ראש פרמאונט, קרא את התסריט ואמר: ׳הייתי עושה את הסרט הזה גם אילו לא היה סרט של מסע בין כוכבים׳״.
מאייר, שאינו טרקניק, מבין את מי שלעולם אינם קולטים את קסם הסדרה. ״כשהתחלתי לראות את הפרקים הישנים, הבנתי בקלות למה סוג מסוים של אנשים לא יצפה בהם. מאבדים סבלנות בגלל הבנאליות שלהם. הם ניסו לעשות סדרת מדע בדיוני מדי שבוע עם אפקטים פרימיטיביים. וכמה מן הקפיצות הדמיוניות, כמו בחור עם אוזניים מחודדות, אולי פשוט נראו מגוחכות אלא אם היית מסוג האנשים שיכולים לעבור את הדברים האלה ולהגיע לבשר של העניין, שהוא אנשים, מערכות יחסים ושאלות מוסריות. תמיד יש קבוצה שנשארת בחוץ מפני שאינה יכולה לעבור את התפאורה.
״הבעיה האחרת בסרטים, כמובן, היא שלא כולם סרטים מצוינים. חלקם טובים מאחרים, ולסרט שבא אחרי סרט שאינו טוב תמיד יש בעיה להביא אנשים.
״׳מסע בין כוכבים׳ במיטבו נראה כאלגוריה פופולרית״, המשיך מאייר. ״לוקחים דברים שקורים על כדור הארץ וקרובים מדי מכדי לחשוב עליהם באובייקטיביות, ומכניסים אותם להקשר של מדע בדיוני, ואז כולם יכולים להרהר בשאלות האלה. עכשיו, אני לא קורא הרבה מדע בדיוני — פעם קראתי ז׳ול ורן וה״ג ולס — ולכן אני לא בטוח שיש לי תובנה על כוחו של הדבר הזה. אבל אני מזדהה מאוד עם ארתור קונן דויל, שהיה טוב מאוד בשרלוק הולמס אבל גם לא ממש הבין אותו. אני מבין שזה עובד ושיש לזה ערך כלשהו, אבל אני פשוט עושה את זה.
״לא צריך להיות איש ׳מסע בין כוכבים׳ כדי לעשות זאת היטב. למיסה הקתולית יש טקסט נתון. כולם מכירים את הטקסט, אבל הרבה מלחינים שונים הלחינו אותו. יש הרקוויאם של ורדי, מיסת ההכתרה של מוצרט ומיסת עת מלחמה של היידן. לכל סרט במאי אחר, ולכל אחד חזון משלו לאופן שבו הוא רוצה שיתנהל״.
מאייר מכיר בהדים המיתיים של תבנית ״מסע בין כוכבים״ ומעריך את כוח ההתמדה שלה. ״אני חושב שהיא יכולה להחזיק מעמד כמו מיקי מאוס. נהגתי לזלזל במיתוסים מודרניים משום שאינם מיתוסים עתיקים. ואז חשבתי: מאיפה באים מיתוסים? מישהו חייב להמציא אותם. ואם הם מומצאים בפלסטיק ועם מסחור, האם זה הופך אותם לפחות חזקים או עשירים ממה שמכונה ׳מיתוסים ישנים׳?
״אני נוטה לזלזל פחות במיקי מאוס וב׳מסע בין כוכבים׳ בימים אלה. איכשהו נוגעים בחלק שלא נחקר או שלא בוטא בתודעה ההמונית, ופתאום הכול מתחבר במונחים פסיכולוגיים. אינני מתיימר להסביר מדוע ׳מסע בין כוכבים׳ מסוגל כנראה לקבל ממדים מיתולוגיים. רק יש לי אינסטינקט כשאני צופה בו ורואה אנשים מתקשרים איתו, שזה חייב להיות נכון״. אין פירוש הדבר שמאייר נלהב מתרבות המעריצים. הוא עצמו מעריץ של שרלוק הולמס. אבל כמו רוב האנשים העוסקים ביצירת ״מסע בין כוכבים״, מאייר מעדיף לשמור מרחק בריא מן הטרקניקים. ״תמיד הייתי לא מעורב מאוד בעולם המעריצים. כשהאולפן אומר שהמעריצים יאהבו או לא יאהבו משהו, אני לא רוצה לשמוע. אמנות אינה נוצרת בוועדה, ואולי זו אינה אמנות באל״ף גדולה, אבל מבחינתי זו כן — ולעולם לא הייתי מספר לכם בדיחה שלא חשבתי שהיא מצחיקה. אינני חושב שהמעריצים יודעים מה הם אוהבים עד שנחשפו אליו. תשאלו אותם איך היו רוצים לראות את ספוק מת, הם יאמרו: ׳לא׳. אני אומר: ׳אתם בטוחים? נניח שאציג זאת כך׳, והם אומרים: ׳אה, לא ידעתי שזה יהיה כך׳.
״אני לא ממש מבין את תרבות המעריצים. אני נוטה לחשוב שאלה אנשים שיש להם יותר מדי זמן פנוי. אבל לא אתיימר לבקר אנשים על היותם מעריצים. זו נקודה קטנה, אבל בלי המעריצים האלה לעולם לא היו עושים את הסרט הראשון. בלי ההתלהבות וההתמדה שלהם, לא הייתם לוקחים סדרת טלוויזיה שעל פי רוב המדדים נכשלה ומשקיעים מיליונים בסרט. אני פשוט לא מאמין שיש להם תפקיד כלשהו ביצירת סרט״.
מאייר אינו חושש במיוחד שסדרת הסרטים לא תשרוד את עזיבת צוות השחקנים הישן ואת הצלחת סדרת הטלוויזיה. למעשה, הוא מחזיק בדעה המוזרה שכאשר מדובר ב״מסע בין כוכבים״, פרמאונט אינה בהכרח פועלת רק בשביל הכסף. אין פירוש הדבר שהייתה ממשיכה לעשות סרטים אילו לא היו רווחיים, או שלא הייתה משתמשת בסדרת הטלוויזיה אילו לא יכלה לקיים סדרת סרטים חדשה. אבל יש יותר מתאוות בצע פשוטה, אמר, ביחסו של האולפן למוצר.
״לא שמעתי על העברת צוות הטלוויזיה לסרטי קולנוע״, ציין מאייר בדיפלומטיות, ״אבל זה נשמע הגיוני ביותר. הם היו צריכים לעשות שישה סרטים כדי שזה יקרה. כדי להשאיר טעם טוב ולסלול את הדרך, אם הם באמת רואים בתוכנית הטלוויזיה חלק מסדרה מתמשכת, כפי שאני חושב שהפכה להיות, הם חייבים לדאוג לה. יש כאן כבוד עצום לסדרה, ואני חושב שהם חולקים בכנות את החיבה שהציבור רוחש לה. אני לא חושב שהכסף שהיא מכניסה הוא המקור הבלעדי לחיבתם״.
הבמאי ניקולס מאייר עם אימאן, המגלמת את החייזרית משנה הצורה שעמה קירק מנהל רומן בכוכב כלא ב״מסע בין כוכבים 6״, רק כדי לגלות שמושא הרומן היה זכר.
צוות האנטרפרייז, המציין 25 שנה בחלל ב״מסע בין כוכבים 6״.
ג׳ון שאק חוזר כשגריר הקלינגוני אחוז הנקמה מ״מסע בין כוכבים 4״, המאשים את קירק ברצח.
הנשיא הקלינגוני גורקון (דייוויד וורנר), בתו בגילומה של רוזנה דה סוטו משמאל, וגנרל צ׳אנג (כריסטופר פלאמר), מתקבלים בידי קירק ב״מסע בין כוכבים 6״.