רופא יהודי מוצא בית חם ב'חשיפה לצפון'. בפרק אחד בעונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה של CBS, תושביה הטובים של סיסלי שבאלסקה מתאספים בערב חלומי בבר של העיירה, רוקדים הורה, תוקעים בשופר ברגש ומנופפים בדגלי ישראל. בפרק אחר מנסה הולינג וינקר, בעל הבר בן ה־62, לרצות את גחמותיה של חברתו קלת הדעת שלי, בת ה־19, ועובר ברית מילה — הוא מחליף את 'צווארון הגולף' שלו, כפי שהיא מעירה, ב'תספורת קצוצה'.
'חשיפה לצפון' היא סדרה שבועית גחמנית המשלבת רצינות וקומדיה, ואחרי עונה אחת זכתה לשבחי המבקרים ולקהל מעריצים מסור. Entertainment Weekly כינה אותה 'הסדרה הקסומה ביותר בטלוויזיה', ובשידורים החוזרים בקיץ היא נכנסה לעשירייה הראשונה במדד הרייטינג של נילסן. דיווחים מ־CBS מספרים שבני זוגם של מנהלי הרשת מחייבים אותם להביא הביתה את התסריטים ברגע שהכותבים מגישים אותם. ב־25 באוגוסט, בטקס פרסי האמי של תעשיית הטלוויזיה, תתמודד 'חשיפה לצפון' עם סדרות כגון 'שלושים ומשהו' ו'פרקליטי אל איי' על הפרס הנחשק לסדרת השנה הטובה ביותר.
פרי יצירתם של ג'ושוע ברנד וג'ון הלסי, יוצרי הדרמה הרפואית 'St. Elsewhere', 'חשיפה לצפון' מתעלה בהרבה מעל התוצרת התפלה הרגילה של רשתות השידור. היא גם מתעקשת, בלי שמץ מבוכה, להציב במרכזה יהודי ניו־יורקי רטנן ולעיתים קרובות מעצבן, שכמה ללא הרף לנקניקי סלמי כשרים ולבייגלים חמים. ד"ר ג'ואל פליישמן, בגילומו של רוב מורו, בן למשפחה יהודית של עובדי כפיים מפלאשינג, ניו יורק, למד בבית הספר לרפואה של קולומביה במלגה במימון מדינת אלסקה. זו הייתה המלגה היחידה הזמינה, הוא מספר לשכנו למושב בטיסת אלסקה איירליינס, לרופאים יהודים לעתיד — 'לא בדיוק זן בסכנת הכחדה'. בתמורה, כך נאמר לפליישמן, עליו לעבוד כרופא באנקורג' במשך ארבע שנים לאחר סיום לימודיו. אבל עם הגעתו הוא מגלה שלבירת המדינה יש כל הרופאים הדרושים לה. הרופא האומלל נגרר אפוא, בועט וצורח, לעיירה קטנה בת אייל קורא אחד בישימון האלסקי, שפקיד משועשע מכנה 'הריביירה של אלסקה', ונאמר לו שאם יעזוב, צפויות לו 18 שנות מאסר. אולם פליישמן מגלה מהר למדי שסיסלי היא יותר מעיירה נידחת של פרובינציאלים. איל ההון המקומי מוריס מיניפילד, אסטרונאוט לשעבר בעל דוקטורט בהנדסה, מכריז על שמחתו על שהשיג את שירותיו של 'רופא יהודי'. השדרן בתחנת הרדיו המקומית, כריס 'בבוקר' סטיבנס, הוא כומר מוסמך ואסיר לשעבר, שתוכניתו בשעות הבוקר המוקדמות כוללת לפעמים קריאה מכתבי וולט ויטמן ודיון מלומד בהומוארוטיות של המשורר. הנודניק הצמוד לפליישמן הוא חובב קולנוע אינדיאני בן 17, הנמצא בכל מקום, בעל מנת משכל של 180 וחיבה מיוחדת לוודי אלן ולאינגמר ברגמן. מי שאמורה להיות מושא אהבתו, מגי אוקונל, הייתה פעם נסיכה מגרוס פוינט, מישיגן, והפכה לטייסת באזורים נידחים. לחבריה — חמישה עד כה — יש הרגל מגונה למות בחברתה. רשימת התושבים המשונים עוד ארוכה.
יוצר הסדרה ג'ושוע ברנד הוא בעצמו יהודי ניו־יורקי שהיגר לחוף המערבי, שנחשב לכאורה לנעים יותר. הוא והלסי הגו תחילה את 'חשיפה לצפון' כדרמה רפואית רצינית, אבל שינו את דעתם כשהרגישו שספגו מנת יתר של רפואה נטו בחמש שנות 'St. Elsewhere'. 'יכולנו בקלות לפתוח מרפאה משלנו', אומר ברנד. הם החליטו ליצור משהו קצת יותר מופרע. ברנד מציין כמקורות השראה לסדרה סרטים כגון 'גיבור מקומי', על מנהל בחברת נפט מטקסס שנשבה בקסמי החיים הכפריים בסקוטלנד, ו'לעולם אל תצעק זאב', המבוסס על הרפתקאותיו האמיתיות בקוטב של הסופר והביולוג הקנדי פארלי מוואט. הוא מודה גם בהשפעת ההומור של וודי אלן ושל דיוקן העיירה האיטלקית הסוריאליסטי של פדריקו פליני ב'אמרקורד'.
ברנד מודה שהצלחת הסדרה עדיין מפתיעה אותו, אך הוא מרוצה מכך שהצופים אינם עושים עניין מיהדותו הברורה של ד"ר פליישמן המתלונן. 'אני לא איזה שמוק שירד הרגע משביל איילי הצפון', מכריז פליישמן בזעם בפרק הראשון.
'היחידים שהתלוננו שג'ואל נראה להם קצת בכיין הם יהודים אחרים', אומר ברנד. 'אם כבר, ברור שג'ואל אינו יהודי נעבעך סטריאוטיפי. רוב מורו נאה, אינו חנון, אינו וודי אלן, וזה היה חשוב. הוא בן העיר המובהק שנזרק לאמצע שום מקום. התגובה שלו היא: אני רוצה לצאת מכאן.'
אבל בשעה שעונה חדשה של 'חשיפה לצפון' מתחילה להתגבש, ברור שסיסלי, אלסקה, למרות היעדר הפסטרמה החמה, מתחבבת על ד"ר ג'ואל פליישמן, ממש כפי שהתחבבה על מיליוני הצופים המתיישבים לצפות בה בקביעות.