ל״היסטוריות החלופיות״ של הארי טרטלדוב יש שושלת מכובדת, והדים ביצירות פופולריות כמו שובר הקופות של הקיץ ״היום השלישי״.
ברומן מ־1993 בשם ״רובי הדרום״ בחן הסופר הארי טרטלדוב מה עשוי היה לקרות אילו ריאקציונרים אפריקנרים מהמאה ה־21 השתמשו במכונת זמן כדי לספק לצבאות הדרום של רוברט א׳ לי, שכמעט הובסו, רובי סער בסגנון סובייטי. אבל התרגיל הזה היה רק חימום למפעלו האחרון: טטרלוגיה רחבת יריעה של השלכות כמו־היסטוריות בשם ״Worldwar״, סדרת רומני מדע בדיוני הבוחנת כיצד יכול היה עולמה של 1942 להתפתח אילו גזע חייזרים מתקדם טכנולוגית פלש לפתע לכדור הארץ. הספר הראשון פורסם ב־1994, והכרך הרביעי והאחרון אמור לצאת בדל ריי בדצמבר.
טרטלדוב יהודי, והשפעת הפלישה החייזרית על השואה נעשית אחד העניינים המרכזיים בסדרה. למשל, הכרך הראשון, ״Worldwar: In the Balance״, עוקב אחרי מנהיג ההתנגדות היהודי מן המציאות מרדכי אנילביץ׳, כשהוא מארגן כוחות יהודיים בגטו ורשה נגד גירושים נוספים של הנאצים, זמן קצר לפני הפלישה לכדור הארץ. החייזרים, זוחלים המכנים את עצמם ״הגזע״, מבינים במהרה את מטרת טרבלינקה. הם מבינים שיהודים עשויים להיות בעלי מוטיבציה לשרת את מטרותיהם, ומציעים בציניות לאנילביץ׳ הדחוק מזון, נשק ותמיכה לוגיסטית. בתמורה הם דורשים רק הצהרה פומבית על שיתוף פעולה מרצון של יהדות פולין עם כיבושם את כדור הארץ — כיבוש שיביא לשעבוד מתמשך של האנושות כולה.
הדילמה של אנילביץ׳: האם לצדד בפולשים הקשקשיים וקרי הדם מן הכוכבים, להיחלץ ממכונת המוות הנאצית במחיר עוינות אנושית כמעט כללית כלפי היהודים כבוגדים במין האנושי? או, בהשראת תגובת בן־גוריון לספר הלבן הבריטי ב־1939, להילחם בנאצים כאילו אין חייזרים, ולהילחם בחייזרים — או ״לטאות״, כפי שכינו אותם בני הארץ — כאילו אין נאצים?
ברור ששאלות כאלה לא יידונו במסדרונות האקדמיה או בכתבי העת המלומדים שלה. אבל טרטלדוב, יליד קליפורניה בן 54 המתגורר בעמק סן פרננדו ובעל דוקטורט בהיסטוריה ביזנטית מ־UCLA, פועל בתוך מסורת אינטלקטואלית משמעותית וותיקה שיצרו היסטוריונים וסופרים מוערכים. הסוגה שבה עמל במשך רוב הקריירה המקצועית שלו נקראת היסטוריה חלופית, ועל עטיפות ספריו מתואר טרטלדוב כ״רב־האמן של ההיסטוריה החלופית״ במדע הבדיוני.
הסוגה, שמשכה כמה יוצרים רציניים ומכובדים במאה ה־20 ואף לפניה, בוחנת במאמרים, בסיפורים ואפילו בסרטים כיצד הייתה ההיסטוריה האנושית מתקדמת אילו סטתה לפתע ממסלולה בצומת מכריע. ערוץ הכבלים דיסקברי בארצות הברית, למשל, מתכנן לסתיו סדרה בשלושה חלקים בשם ״מה היה אילו?״, הבוחנת כיצד הייתה ההיסטוריה מתפתחת אילו אירועים מרכזיים מסוימים לא התרחשו. תרחישים שבחנו כותבים מגוונים ומכובדים כגון אנדרה מורואה, וינסטון צ׳רצ׳יל, ג׳ון הרסי וולדימיר נבוקוב כללו השתלטות קומוניסטית סינית על אמריקה, הופעת פצצת האטום והמחשבים המונעים בקיטור באנגליה הוויקטוריאנית, ואפילו את ההשלכות הקשות של ניצחון ערבי במלחמת ששת הימים.
אבל הנושא הפופולרי והעמיד ביותר, בהפרש גדול, הוא ניצחון נאצי במלחמת העולם השנייה. עשרות רומנים וסיפורים וכמה אנתולוגיות על בסיס ההנחה הזאת ראו אור מאז ניצחון בעלות הברית, ובהם ״האיש במצודה הרמה״ של פיליפ ק׳ דיק, ״SS-GB״ של לן דייטון ו״ארץ אבות״ של רוברט האריס. ברוב הסיפורים האלה, כמובן, אחת התוצאות הנפוצות של הניצחון הנאצי היא חיסול רוב יהדות העולם, אם לא השמדתה המוחלטת. ב״מצודה הרמה״ של דיק, למשל, שריד קטן של יהודי אמריקה ממשיך לחיות בשנות ה־60 בחוף המערבי של ארצות הברית, הנתון לשלטון יפני מתון יחסית. מתגלה שקבוצה קטנה עוד יותר של יהודים הצליחה לחדור לפיקוד העליון הגרמני ולחלץ את השליטה במפלגה הנאצית מאצבעותיו של פיהרר סנילי. ב״ארץ אבות״ של האריס, לעומת זאת — מותחן ולא מדע בדיוני — ההשמדה השיטתית של יהדות אירופה היא התעלומה שעל שוטר גרמני לפתור.
טרטלדוב אומר שהמחקר ל־Worldwar אכן נתן השראה ליצירה כזאת: סיפור קצר שפרסם בתחילת שנות ה־90, ״נגד צורריי״. הסיפור, שנבע מקריאת יומני ניצולי גטו ורשה וכתביו של אלברט שפר, דמיין שריד קטן של יהודים השורדים ניצחון נאצי כאנוסים.
טרטלדוב מבין שבהצבת השואה בהקשר של פנטזיה ומדע בדיוני הוא מסתכן בהאשמות של ניצול או חוסר כבוד. הוא מנסה להימנע מכך באמצעות הצגת העלילה בפשטות וברצינות ככל האפשר. השימוש שלו בפלישה חייזרית — נושא מדע־בדיוני שגרתי הלקוח היישר מ״מלחמת העולמות״ של ה׳ ג׳ ולס — נדמה ששואב כמה מהדהודיו מסרט הטלוויזיה ״V״ מ־1983 ומהמשכו מ־1984. אלה, בתורם, אולי הושפעו מסיפור הניצחון הנאצי של סינקלר לואיס מ־1935, ״זה לא יכול לקרות כאן״, אך החליפו את הנאצים בחייזרים זוחליים ואת היהודים במדענים נרדפים.
טרטלדוב, שאינו צופה הרבה בטלוויזיה, מתעקש שמעולם לא ראה את שני סרטי ״V״ או את הסדרה שנולדה מהם. הוא גם טרם ראה את שובר הקופות המדע־בדיוני של הקיץ, ״היום השלישי״, בבימוי רולנד אמריך. ״ID4״, כפי שהמעריצים מכנים אותו כיום, הוא במידה רבה עלילת Worldwar המתרחשת בימינו. בסדרה של טרטלדוב, למשל, יהודים ונאצים משתפים פעולה באי־רצון בהברחת פלוטוניום מכלי טיס חייזרי שהופל אל מדענים ברייך ובארצות הברית, בתקווה שיוכלו לייצר נשק אטומי נגד הפולשים. בדומה לכך, ב־ID4 יש סצנה שבה השרידים המוכים של חילות האוויר הישראלי והערביים מתכנסים במדבר העיראקי למתקפה נואשת אחרונה נגד חייזרים הנראים בלתי מנוצחים. וכפרט צדדי חמוד, ב־ID4 מופיעים גם ג׳ף גולדבלום וויל סמית בתפקידי מדען יהודי וטייס קרב אפרו־אמריקאי מצטיין, שבנוסח מייקל לרנר וקורנל וסט מחיים בהצלחה את הברית היהודית־שחורה של פעם באמצעות הפלת ״ספינת האם״ החייזרית.
טרטלדוב, יליד גרדנה שבקליפורניה ששמו המקורי טרטלטאוב, ואבותיו הגיעו מרומניה לוויניפג שבקנדה מעט לפני מפנה המאה, הפך לדמות קבועה בתחום ההיסטוריה החלופית ב־1987. אז החל לפרסם את מחזור וידסוס ואת סדרת קריספוס, שניהם נשענים על מומחיותו במיתוס ובמסורת הביזנטיים.
טרטלדוב עבד גם עם ריצ׳רד דרייפוס על רומן היסטוריה חלופית העוסק במהפכה האמריקאית. השחקן ופעיל שלום עכשיו הציע שיתוף פעולה לאחר שקרא בלוס אנג׳לס טיימס מאמר על יצירת טרטלדוב שכתב כותב שורות אלה. ״שני הג׳ורג׳ים״ מספר כיצד ג׳ורג׳ וושינגטון וג׳ורג׳ השלישי יישבו את חילוקי הדעות ביניהם, כך שצפון אמריקה של המאה ה־20 עדיין נתונה היטב באחיזת האימפריה הבריטית. העלילה כוללת איום מצד בדלנים אמריקאים בני הזמן. ״נכנסתי לזה בחשדנות״, הוא אומר, ״כי פעמים רבות כשסופר שומע ‘יש לי רעיון, מעניין אותך?’, הרעיון לא טוב. הפעם התמזל מזלי — הוא היה טוב. וזה עבד די יפה כרומן״.
הרעיון ל־Worldwar עלה אצל טרטלדוב כבר ב־1977. ״עניין אותי לבחון את הקשיים בכיבוש כוכב לכת מתועש מן החלל״, הוא מסביר. הוא אומר שעשה ״שיעורי בית״ במשך 14 שנה, משום ש״רציתי שזה ירגיש אמיתי״, ומשום שהוא מודה בצניעות שחש כי ״לא הייתי סופר טוב מספיק לעשות את מה שנדרש, לטפל בזה בהיקף שהייתי צריך״.
״אני חושב שהשואה היא נושא לגיטימי לבדיקה, להתבוננות דרך כל מראה, תהיה צורתה אשר תהיה, שאפשר להציב מולה. והמראה דמוית חדר המראות של ההיסטוריה החלופית מאפשרת לך להסתכל על ההיסטוריה בדרך שאי אפשר בשום דרך אחרת״, אמר ל־The Jerusalem Report.
בכרכים השלישי והרביעי מוצא עצמו מוישה רוסי, גיבור יהודי הנקרא על שם אחד מקרוביו הפולנים של טרטלדוב, בארץ ישראל, שבסופו של דבר נופלת תחת שלטון הלטאות. טרטלדוב אומר שבספר חמישי שהוא שוקל לכתוב בכוונתו להכריע אם מדינה יהודית קמה אי־פעם מתוך המהומה.
אבל Worldwar אינו עוסק רק ביהודים. הוא עוקב אחר התהליך שבו האנושות מתאחדת לאט נגד האיום החייזרי דרך עיניהן של כמה דמויות: שחקן בייסבול אמריקאי בליגות המשנה, איכרה סינית שהחייזרים ״מזווגים״ עם גבר אמריקאי, טייסת רוסייה וקצין טנקים גרמני. מופיעות גם כמה דמויות היסטוריות, כגון צ׳רצ׳יל, פון ריבנטרופ, אדוארד ר׳ מורו ורבים ממשתתפי פרויקט מנהטן.
טרטלדוב אינו מוכן לדבר על התוצאה הסופית של הסדרה, אבל רמז אפשר אולי למצוא בכך שבכה רבות מהשלכותיו, כוחות יריבים נאבקים כשצד אחד משתמש בטקטיקה עדיפה והאחר מחזיק בנשק עדיף. ב־Worldwar משמשת טקטיקה אנושית חדשנית במאמצי מוצא אחרון נגד גזע בעל טכנולוגיה עליונה באופן מכריע, אך שיכולתו להסתגל לשינוי או לחדש בשדה הקרב מוגבלת מבחינה ביולוגית ותרבותית כאחת. ״לא הייתי אומר שזה מסתכם״, הוא אומר, ״בשאלה למי יש מקל גדול יותר. השאלה אינה למי המקל הגדול ביותר, אלא איך משתמשים בו״.
״ID4״: הסרט המצליח דומה ל־Worldwar של טרטלדוב כשהוא מתרחש בימינו.