עבור קנון פילמס, נראה שההפקה הייתה הסתבכות אחת יותר מדי ברשת.
מאת שלדון טייטלבאום
הפקת 'ספיידרמן: הסרט' של קנון פילמס מוקפאת כעת ללא הגבלת זמן. לפי הדיווחים, הסיבה היא שאחד מעובדי קנון — אולי פקיד במחלקת התשלומים — שכח לשלוח למארוול קומיקס תשלום עבור הזכויות לדמות. נראה כי New World Pictures, המחזיקה במארוול ובזכויות הקולנוע לגיבורי־העל שלה, קפצה על ההזדמנות שנוצרה מן הטעות המצערת. כשקנון גילתה את מה שלטענתה היה רק היסח דעת שקל לתקן, היא מיהרה לשלוח המחאה בסכום הצנוע שהיה חייב להיפרע. אבל ניו וורלד דחתה את הניסיון להסדיר את העניין.
כל זה מתרחש על רקע הדיבורים שלפיהם כריסטופר קולומבוס כבר מתחמם במתחם התסריטאים של ניו וורלד, וממתין לאור הירוק מהאולפן כדי להתחיל לעבוד על אפוס מטפס־קירות משלה. נציגי קנון, מארוול וניו וורלד לא חזרו אלינו כשביקשנו את תגובתם למצב.
קנון קנתה ממארוול את הזכויות לספיידרמן לפני כשלוש שנים, לפני שניו וורלד רכשה את חברת הקומיקס ולאחר שרוג'ר קורמן הניח לאופציה שלו על הדמות לפקוע. קורמן, שכיום עוסק כמעט אך ורק בסרטים דלי תקציב, כנראה הבין שכדי לעשות סרט ספיידרמן כראוי יידרש יותר כסף מכפי שהיה מוכן להוציא. מחלקת התסריטים של קנון התקשתה להבין את הדמות מן ההתחלה. לדברי ג'וזף זיטו, שהיה אמור לביים את הסרט, עוד לפני שהצטרף לפרויקט שקלה המחלקה להפוך את ספיידרמן לעכביש אמיתי — אחד מכמה רעיונות מופרכים שאף הועלו על הכתב.
השחקן סקוט ליווה כספיידרמן וכבן דמותו פיטר פארקר. ליווה, שהופיע כספיידרמן באירועים עבור מארוול קומיקס, היה מועמד לתפקיד בסרט.
איש לא חשב להשקיע בהדפסה מחודשת של חוברת ספיידרמן הראשונה מאת סטן לי. בעיבוד מוקדם של לסלי סטיבנס, מיוצרי 'בגבולות המסתורין', הוחלף סיפור המקור של גיבור־העל בסיפור על מדען מרושע בשם דוקטור זורק. זורק יוצר מוטנטים ומשלח את יצוריו המפלצתיים בספיידרמן. בגרסה הזאת פיטר פארקר, הלא הוא טווה הקורים, היה עובד זוטר של זורק, שהפך לאיש־עכביש בגלל תקלה בניסוי. עד כאן על הנאמנות לקאנון המקורי של ספיידרמן.
בינתיים כתב אביו הרוחני של ספיידרמן, סטן לי ממארוול, מתווה משלו, שהוא מתאר כ'ספיידרמן טהור, בתמציתו'. 'העלילה הייתה פשוטה וליניארית', אמר לי. 'היה הרבה מקום לאפיון טוב של הדמויות ולעלילות משנה — לכל הכיף שהיה לנו בחוברות הקומיקס עצמן'.
בעצתו של דון קופאלוף, הסוכן של מארוול, נתן לי את המתווה לשני כותבים צעירים, טד ניוסום וג'ון ברנקאטו. הם חזרו עם תסריט שלדברי לי היה טיוטה ראשונה מבטיחה. ניוסום וברנקאטו כתבו אותו מתוך מחשבה שטובי הופר יביים: קנון הכריזה על הופר כבמאי במודעות בעיתונות המקצועית, במסגרת החוזה לשלושה סרטים שחתם עם החברה ושכיום קשה להתפאר בו. בסופו של דבר כללו הסרטים את 'כוח החיים', 'פולשים ממאדים' ו'המנסרים מטקסס 2'. כשג'ו זיטו קיבל את העבודה, הכותבים פשוט הוציאו את כל הבדיחות הפנימיות.
זיטו השתוקק לעשות את ספיידרמן, שאותו כינה 'הפרויקט הקסום ביותר'. הוא ביים שניים ממכניסי הכסף הגדולים של קנון, 'חסר בקרב' ו'פלישה לארצות הברית'. זיטו ידע שקנון מתכננת את הסרט משום שקרא על כך בעיתונות המקצועית. אבל הוא לא ידע שהופר החליט לוותר על הפרויקט ושהתפקיד התפנה.
יום אחד תפס זיטו את ראש קנון, מנחם גולן, במעלית והביע את רצונו לביים את 'ספיידרמן: הסרט'. בתוך 48 שעות כבר דיברו על עסקה, וזיטו קיבל לידיו את טיוטת ניוסום וברנקאטו. הוא אמר שבסך הכול הייתה לרוחו. אבל הוא לא הצליח לעבוד עם ברנקאטו, שעל פי הדיווחים התנהג בהתנשאות והתעקש לשכתב את התסריט תוך התחשבות מזערית ככל האפשר בדעתו של הבמאי. זיטו שמר על שיח ידידותי עם ניוסום, אך הביא תסריטאי משלו, בארני כהן.
לדברי סטן לי, התסריטים של כהן היו רחוקים מלהיות משביעי רצון. הגרסה הראשונה שהגיש, אמר, הייתה פחות טובה מן המקור. 'ואת הגרסה הבאה אהבתי עוד פחות', אמר לי. 'התסריטים הלכו והידרדרו. ובסוף קיבלתי שיחת טלפון שלעולם לא אשכח. זה היה מנחם גולן, שהיה באירופה. הוא אמר שאין לי מה לדאוג, כי הוא ישכתב את התסריט במטוס בדרך חזרה לקליפורניה'. גולן מנהל את קנון עם שותפו יורם גלובוס.
למעשה, גם לי וגם זיטו סבורים שגולן עשה עבודה סבירה. הוא לא נצמד לקאנון — ספיידרמן לא זכה לתפוצה רבה בטבריה, עיר הולדתו של גולן לחוף הכינרת בישראל, שבה סברמן האימתני, גיבור קומיקס ישראלי, שלט כמעט לבדו בזירה. אבל אילו הציע גולן את רעיונותיו לאנשי מארוול כשגיבשו בתחילה את סיפור ספיידרמן, ייתכן שהיו משלבים אותם. זיטו אמר שהרעיונות היו 'הגיוניים וחכמים'. הם פשוט לא היו ספיידרמן.
זיטו ראה את תפקידו באיזון בין תפיסת הסיפור של החברה ובין תפיסתו שלו את ספיידרמן. הוא לא גדל כמעריץ של הדמות: כבר בגיל צעיר העדיף את DC קומיקס ואת סופרמן. אבל כשקרא את החוברות כאדם בוגר, השתכנע.
'עשיתי סרטים על טיפוסים קשוחים. אבל כאן היה גיבור שהוא אדם אמיתי, כמוך וכמוני', אמר זיטו. 'ספיידרמן היה צריך להתמודד עם הבעיות האמיתיות מאוד שאנחנו מתמודדים איתן בעולם האמיתי. הוא לא היה עוד טיפוס קשוח מכוכב אחר שאין לו שום קונפליקט בעולם הזה. זה לא היה אדם שאין לו קושי להבחין בין טוב לרע. זה היה אדם שתמיד נקרע בין הצורך לצאת להציל את העולם ובין הצורך להגיע בזמן לארוחת ערב אצל דודה מיי. זה נוגע בנו באופן אמיתי. זה מתחבר לפנטזיות שלנו, אבל מעגן אותנו במציאות שלנו'.
לזיטו היו תוכניות גדולות לספיידרמן. הוא התבלט בכך שעיבד בכוונה סיפורים שעלולים להיות כבדי משקל לכדי קומיקס עתיר פעולה. כאן הייתה הזדמנות לקחת קומיקס וליצוק לתוכו אמנות של ממש, וליצור סרט שקיווה כי יאריך ימים. זיטו גם הצליח להעביר לקנון את ההתלהבות שלו מן הפרויקט. הוא תקצב את הסרט ב־18 מיליון דולר, והחברה הודיעה באופן לא רשמי על אישור תקציב התחלתי של 15 מיליון דולר.
יוצר ספיידרמן וראש מארוול פרודקשנס, סטן לי, ניצב מול יצירת הקומיקס שלו. לי היה מועמד לתפקיד ג'יי ג'ונה ג'יימסון, הבוס של ספיידרמן.
'בשלב מסוים', אמר, 'הייתה תחושה עצומה של דחיפות סביב הפרויקט. פתאום היה צריך לעשות אותו כבר אתמול'. אבל אפילו כשההכנות להפקה התקדמו במרץ, זיטו המשיך להתעמת עם מחלקת התסריטים. לדבריו, היא התעקשה שמוקד הסרט ינוע לסירוגין בין ספיידרמן לאויבו הראשי, דוקטור אוקטופוס.
'דוק אוק היה נבל נהדר, אבל זה התרחק ממה שלדעתי הסרט היה אמור לעסוק בו', אמר זיטו. 'רציתי לדעת מה קורה, מבחינה דרמטית, בתוך ספיידרמן. המפגש הפיזי שלו עם דוקטור אוקטופוס היה בעיניי ההיבט הפחות מעניין של הסרט'.
זיטו אמר שבסופו של דבר קיבל תסריט שלדעתו היה 'מרהיב'. הוא היה חופשי לתכנן את הסרט. לבקשתו של גולן בילה חודש באיטליה בבדיקת האולפנים. גולן גם הציע לצלם את ספיידרמן בישראל מולדתו, אך זיטו הסתייג. הוא רצה לעשות את הסרט באנגליה. 'רציתי את מעצבי התפאורה האנגלים', אמר. 'אהבתי את המראה הכמו־סוריאליסטי שהם יכלו להעניק לעולם שרציתי ליצור עבור ספיידרמן. זו הייתה טעות להציב את ספיידי, בתלבושת האדומה והכחולה שלו, ברחוב מואר היטב בסנטה מוניקה. רציתי שהעולם שלו ייראה קצת עקום — כאילו רבע רגל שלו כבר בתוך הדלת של ״ברזיל״. הסכמתי עם סטן לי שעולמו של ספיידרמן חייב להיות ממשי מאוד, אבל גם חשבתי שצריך לתת תחושה שזו אינה סביבה מציאותית לחלוטין'.
זיטו שכר ארבעה אמני סטוריבורד כדי לסייע לו בתכנון הסרט. הבכיר שבהם היה מנטור יובנר, שברשימת עבודותיו נכללו ״חולית״ ו״הכוכב האסור״. ״הוא נפלא״, אמר זיטו. ״מקצוען מן האסכולה הישנה ואמן אמיתי. לוחות האיורים שלו העניקו השראה לכולם. יכולתי להראות אותם לכל אחד, והוא היה מבין את הסרט״.
זיטו שכר גם את ניקיטה קנאץ, שכבר צייר את ספיידרמן עבור מארוול. קנאץ ידע איך ספיידרמן נע, והבין איך ליצור קומפוזיציה המתייחסת לקומיקס בלי להיבלע במוסכמותיו. עבודת ההכנה, שהעסיקה את זיטו במשך רוב השנה שעברה, כללה גם עבודה נרחבת על אפקטים מיוחדים.
״היינו צריכים לעשות דברים שאיש לא עשה מעולם״, אמר זיטו. ״היה צריך לבנות תפאורות בזוויות. ספיידרמן נע בדרכים שאינן דומות לתנועותיו של פעלולן התלוי על כבלים — לא רציתי לראות כבלים או להשתמש בהם״.
גם ציודו של דוק אוק בזרועות מכניות שלמות, הנשלטות ברדיו, התגלה כאתגר. אבל הקושי הגדול מכול היה להציג כראוי את תהליך יצירת הקורים. ״לא רציתי להשתמש באנימציה הרגילה שרואים בסרטים מצוירים״, אמר זיטו. ״אפשר להדליק את הטלוויזיה ולראות דברים כאלה בכל רגע. כאן זה היה חייב להיות שונה... ומסנוור״.
זיטו אפילו התחיל בליהוק. הוא רצה שחקן אלמוני לתפקיד ספיידרמן, משום שלא רצה להתמודד עם ה״מטען״ שכוכב עשוי להביא איתו. אחד המועמדים היה סקוט ליווה, פעלולן שגילם את ספיידי באירועים פומביים. זיטו קיווה להחתים את בוב הוסקינס לתפקיד דוק אוק.
״וסטן לי התחרה, בלי יותר מדי עדינות, על התפקיד של ג׳יי ג׳ונה ג׳יימסון [הבוס של ספיידי]״, אמר זיטו בצחוק. ״הוא תמיד הזכיר לי כמה טוב יהיה בתפקיד. כן, שקלתי אותו״.
אבל קנון גנזה לפתע את הפרויקט, לדברי מקורות שעבדו בהפקה, לאחר שהוציאה מיליון וחצי דולר נאים על ההכנות. עם זאת, היא ממשיכה לפרסם מודעות בעיתונות המקצועית בלי שמו של זיטו [לפי שמועה, זיטו מנהל כעת שיחות על הפרויקט עם ניו וורלד]. המעורבים בהפקה מציעים כמה הסברים לתפנית הזאת. זיטו סבור שקנון נסוגה משום ש״הרבה מן השדים שטשטשנו בהתלהבות שלנו חזרו לרדוף את החברה״. בין השאר, מנהלי קנון הבינו שספיידרמן פשוט אינו מוכר דיו ברחבי העולם כדי להצדיק, לדעתם, את עלות הפקת הסרט.
אף שספיידרמן זכה לחשיפה רבה בטלוויזיה, הם האמינו שגם הדבר הזה פועל לרעת הפרויקט. אבל היו גם סיבות אחרות. קנון נקלעה בשנה שעברה לקשיים כספיים חמורים, ואולפני וורנר נחלצו לעזרתה בסכום של 75 מיליון דולר. הסיכון שבהפסד של 15 מיליון דולר חדל להיות מתקבל על הדעת.
בינתיים החליף גולן הילוך והטיל את כובד משקלו מאחורי ״סופרמן 4״. קנון לא הייתה יכולה להתמודד עם שתי ההפקות, וכריסטופר ריב נשכר בחוזה שהבטיח לו תשלום גם אם הסרט לא יצולם. תשלום לריב, לג׳ין הקמן, למרגו קידר ולג׳קי קופר על סרט שיהיה צורך לדחותו היה עולה לקנון יותר ממיליון וחצי דולר. לפתע אפשר היה לוותר על ספיידרמן. זיטו סבור שדמי האופציה שלא שולמו למארוול הם מסך עשן המסתיר את הסיבות האמיתיות למותו של הפרויקט.
רוב מי שעבדו על הפרויקט מדוכדכים מן התפנית הזאת. אבל הם אינם מאשימים את קנון. גם זיטו וגם לי אומרים שהרגישו אצל מנחם גולן הערכה כנה לפרויקט והבנה לדאגתם לשלמותו האמנותית. אבל מבחינה עסקית, לנוכח תלאותיה של קנון, זו הייתה רשת אחת שמוטב בינתיים להשאיר בלתי טווייה.
כיתוב תמונה: ג׳ו זיטו ביים את להיטי קנון ״נעדר בקרב״ ו״פלישה לארצות הברית״, והיה אמור לצלם עבור האולפן את ״ספיידרמן״.