ראש ממשלת קנדה לשעבר שבה לזירה כשותפה ליצירת תיאטרון מוזיקלי.

לוס אנג׳לס

שכחו מג׳ודי גרלנד וממיקי רוני. בשלהי שנות התשעים התרגיל שלהם, ״יש לנו אסם — בואו נעלה מופע״, כבר לא יעבוד. המילניום החדש דורש סוג חדש של מופע, המסוגל לעסוק בדאגות של סוף המאה, ש״מלאכים באמריקה״ ו״רנט״ רק רמזו עליהן.

כאן נכנסים לתמונה קים קמפבל, בת 50, ראש ממשלת קנדה לשעבר וכיום הקונסולית הכללית בלוס אנג׳לס, והרשי פלדר, מלחין ופסנתרן קונצרטים בן 29 ובן למשפחת רבנים קנדית ידועה. השותפים הבלתי צפויים עובדים על מחזמר בשם ״Noah’s Arc״ — ״הקשת של נח״, כך במקור, במקום ״תיבת נח״ — שכותרת המשנה שלו היא ״סיפורו של אדם שהיה לו סיכוי להציל את העולם״, והוא שואב השראה מתיאורים קבליים של המבול האחרון.

קמפבל, שהתחילה את שיתוף הפעולה כ״דרמטורגית״ של פלדר, בליטוש מילות השירים ובהבהרת הרעיונות, ובסופו של דבר כתבה מילים לצדו, חוותה גרסה משלה לקץ הדברים ב־1993: לאחר שירשה מבריאן מלרוני כהונת ראש ממשלה של ברווז צולע, עמדה בראש קריסתה המבישה של המפלגה הפרוגרסיבית־שמרנית של קנדה. פלדר, מצדו, אחיינו של החכם היהודי המנוח הרב גדליה פלדר מטורונטו ובעל ניסיון בתיאטרון מוזיקלי בניו יורק, שאב השראה ממפגשו העז עם אושוויץ, שאליה נשלח מטעם ארכיון השואה של סטיבן ספילברג.

הם נפגשו כשפלדר ביקר בקונסוליה הקנדית במרכז לוס אנג׳לס כדי לחדש את דרכונו לקראת נסיעתו לפולין. הקשר פרח: הם דיברו, הם אכלו — ״אוכל״, אומרת קמפבל, ״תמיד היה חלק מרכזי בהשראה שלנו״ — ולבסוף קראו קבלה בתרגום לאנגלית. לאחר שבחנו את המקרה של נח, ״השורד הראשון״ כפי שפלדר מכנה אותו, וזיהו הקבלות בין המבול לשואה, החליטו להעלות מופע מוזיקלי.

ייתכן שזו הגרסה היחידה של סיפור המבול המסופרת בידי מקהלה יוונית של בעלי חיים שעברו התעללות מינית. בכך היצירה אינה חסה על איש. היא תוקפת את אלוהים על שהביא השמדה על יצירת המופת שהוא או היא תכננו במכוון עם פגמים, את נח על שחסרה לו התעוזה לסכן את מקומו בתיבה במחאה על תגובתו המוגזמת של אלוהים, ואת המין האנושי בכלל על עירוב בעלי חיים חפים מפשע. ״זה די אפל״, אומרת קמפבל.

המחזה הוצג כיצירה בתהליך ביוני האחרון, בערב התרמה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס למען מוזיאון ילדים יהודי. ״הקשת של נח״, מחזמר אופראי השואל אם יכול לצמוח טוב מתוך רוע, כלל 26 נגנים מן הפילהרמונית של לוס אנג׳לס, צוות של 18 ותיקי ברודוויי, ותרומות עבודה מכל אדם בעולם המוזיקה והתיאטרון שאחד משני היוצרים יכול היה לבקש ממנו טובה. הרשי אומר ששילם מחיר מלא וגבוה על כישרונם של השחקנים, בכסף שגייסו ממשקיעים פרטיים. שני המופעים משכו דמויות בולטות כמו נורמן ג׳ואיסון, ארתור הילר ואחרים מן הקהילות היהודיות והקנדיות בעיר, שבאו מסקרנות כלפי גלגולה החדש של קים קמפבל לא פחות מאשר כלפי הרפתקתו של נח.

לאחר עיבוד מסוים — ״נתמקד במי שהאיש הזה, נח, באמת היה״, אומרת קמפבל — מתוכנן המחזה לפתוח בהרצה מסחרית בלוס אנג׳לס ביוני הבא. לא קמפבל ולא פלדר מצפים להרוויח כסף מן המיזם.

כשיושבים עם קים קמפבל מוונקובר, שנולדה בשם אבריל פדרה, ועם הרשי פלדר משכונת קוט סן לוק במונטריאול, שרוב תושביה יהודים, בסלון ביתה של קמפבל בהנקוק פארק בלוס אנג׳לס, מעון מפואר בבעלות ממשלת קנדה, הזיווג נראה מוזר במקצת. קמפבל היא מרצה מבריקה לשעבר לענייני ברית המועצות, מומחית לניסיונו הרצחני של סטלין לתכנת מחדש את טבע האדם. לאחר לימודי מדע המדינה השלימה תואר במשפטים. בתוך עשור מסיום הלימודים עברה קמפבל מחברות במועצת החינוך של ונקובר למשרת השרה לענייני ילידים בקנדה, לאחר מכן למשרות שרת ההגנה ושרת המשפטים, ולבסוף לתפקיד הבכיר ביותר במדינה.

אז איך יכולה דיירת לשעבר במעון הרשמי של ראש הממשלה באוטווה, בסאסקס 24, לתאר את שיתוף הפעולה עם פלדר כ״באשערט״, ולהשתמש בביטוי הזה ובביטויים אחרים ביידיש המתבלים את דיבורה, בלי להישמע מעושה? הוריה היו ממוצא סקוטי־אירי, אבל חברי ילדותה היו יהודים; ספרים וסרטים על השואה צרבו בה חותם בראשית שנות העשרה שלה; ואף שדוגמה דתית אינה חשובה לה די הצורך כדי לשקול גיור, נישואיה הראשונים, שנמשכו תשע שנים, היו לאקדמאי יהודי, והיא נותרה קרובה לבנותיה החורגות היהודיות מאותו קשר; היא חיה בקהילות יהודיות שונות ברחבי מערב קנדה, וכשרת משפטים רדפה פושעי מלחמה נאצים שחיו במולדתה כפי שלא עשה שום איש ממשל לפניה, ואולי — למרות טענותיו ההפוכות של שר המשפטים הנוכחי אלן רוק — גם לא אחריה.

ומאז התחברה לפלדר כאן בלוס אנג׳לס, היא גם מארחת ארוחות שבת במעון הקונסולרי בערך אחת לשישה שבועות. המפגשים האלה, המושכים בדרך כלל עד 25 אורחים, כוללים הדלקת נרות, קידוש ושירת שירי שבת מסורתיים כמו ״אשת חיל״ ו״שלום עליכם״.

״אנחנו מקיימים את זה בדיוק לפי הספר״, אומר פלדר, שנראה בעצמו ברחבי העיר מקבל עליו תפקידי חזן מזדמנים כשהחשק מתעורר בו, ובכלל זה בתפילות ראש השנה השנה.

בינתיים מעוררת פעילותה של קמפבל מחוץ לתפקיד את השאלה מה מביא אישה במעמדה ובעלת הישגיה לקבל עליה תפקיד מובהק מן הדרג השני כ״שגרירת תרבות להוליווד״, כפי שדף ״ראשי הממשלה״ באתר ממשלת קנדה מכנה את תפקידה. התשובה: קמפבל הגיעה לכאן, כמו רבים אחרים, להמציא את עצמה מחדש.

התבוסה בבחירות הפדרליות בקנדה ב־1993 הייתה מכה אישית מוחצת לקמפבל, שאיבדה לא רק את ראשות הממשלה ואת מושבה שלה בפרלמנט, אלא הוטלה עליה גם האחריות להובלת המפלגה השמרנית, שהייתה מפוארת בעבר, ייסדה את קנדה ובנתה את מסילת הברזל הארצית שלה, אל תבוסה הרסנית.

אחרי המבול נסעה קמפבל להרווארד, שם ניהלה סמינר בזמן שעבדה על זיכרונותיה, משימה שהשלימה ב־1995. ״זה עזר לי לסיים תקופה בחיי שהייתה חשובה לי מאוד״, אמרה ל״הג׳רוזלם ריפורט״.

״להיות בפוליטיקה זה הרבה כמו להיות בהיריון — או שכן, או שלא. הייתי צריכה להחליט מה אני עושה עכשיו. מה שמשך אותי בבואי ללוס אנג׳לס הוא שזה מקום מעניין מאוד אם מתעניינים במדיניות ציבורית. קליפורניה נמצאת בחזית של מגמות רבות החשובות לקנדה ולשאר העולם.״

נוסף על כך, לפני שהפכה לעורכת דין או למשרתת ציבור, הצטיינה קמפבל כאמנית. בעבר הייתה תלמידת צ׳לו נלהבת, ועד שהגיעה לבית הספר למשפטים כבר הוטלה עליה המשימה להלחין ולכתוב מילים למופע הסקירות התיאטרלי השנתי.

״הבאתי איתי את הצ׳לו שלי, בתקווה להתחבר מחדש לצד האמנותי של המוח שלי״, היא אומרת. ״ולפגוש את הרשי בדיוק כשפגשתי אותו היה צירוף מקרים ממוזל לגמרי. ׳נח׳ הוא באמת התינוק של הרשי. אבל אני חושבת שהייתי במקום שבו יכולתי לשאול, כפי שאני מאמינה שהיצירה חייבת לשאול, ׳כשיש לך מקום בתיבה, מה אחריותך המוסרית להטיל ספק במבול? איך יוצרים אמנה חברתית מאחורי מסך של אינטרס אישי?׳

״נח מטיף לאנשים לחזור בתשובה, אבל אף פעם לא עולה בדעתו לומר לאלוהים, ׳אולי אתה מגיב בצורה מוגזמת?׳״