עלייתו ונפילתו של כוכב הילדים פי־ווי הרמן, הידוע גם כפול רובנס. בשבוע האחרון של יולי, בשעה שג׳ורג׳ בוש, ג׳יימס בייקר ויצחק שמיר כיכבו בכותרות היסטוריות, תפסו הסתבכויותיו של בחור יהודי נחמד מפלורידה מקום כמעט שווה בחלק גדול מהתקשורת האמריקאית, ואף משכו תשומת לב רבה יותר מזו של הפוליטיקאים בקרב הציבור האמריקאי.
פי־ווי הרמן, כלומר פול רובנס, הכוכב בן ה־38 של שני סרטי קולנוע ושל סדרת ילדים זוכת אמי לשבת בבוקר, נעצר בעיר הולדתו סרסוטה והואשם בהתערטלות בפומבי בבית קולנוע פורנוגרפי. הקומיקאי כמעט מעולם לא צולם בלי איפור הפנים הלבן והשפתיים האדומות שלו, אבל בתוך שעות מהמעצר שודרה תמונת המעצר שלו במהדורות החדשות בערב ברחבי המדינה, ובה שיער ארוך וזקן תיש שאינם מזכירים כלל את פי־ווי. רובנס, שגדל בסרסוטה והגיע לבקר את משפחתו, הכחיש את האישום, שעונשו המרבי שנתיים בכלא וקנס של 500 דולר.
אבל המחיר האמיתי עבור רובנס, תהיה תוצאת המשפט אשר תהיה, עלול להיות הקריירה שלו בעולם הבידור. כשנודע על התנהגותו הפסולה לכאורה, הסירו אולפני דיסני־MGM בפלורידה קלטת וידאו שבה הופיע פי־ווי, ששימשה בסיור בפארק השעשועים. גם רשת CBS ביטלה מיד סדרת שידורים חוזרים של ״בית המשחקים של פי־ווי״, סדרת הטלוויזיה הפופולרית להפליא לשבת בבוקר, שרובנס הפסיק בשנה שעברה אחרי חמש עונות. לפי דיווחים, הפרסום ריסק אותו והוא נעלם מעין הציבור, בעוד שבתוכניות שיחה בטלוויזיה וברדיו בכל רחבי המדינה התווכח הקהל שלו — שהיה חצוי שווה בשווה בין תומכים למגנים — על העבירה שיוחסה לו והרהר בגורלו העתידי.
בתוכניתו נהג פי־ווי לומר לצופים שנולד להאני ולהרמן הרמן. אולם כפול רובנס היה הבכור מבין שלושת ילדיהם של ג׳ודי ומילטון רובנפלד, שנולד בפיקסְקיל שבעמק נהר ההדסון במדינת ניו יורק וגדל בפלורידה, שם החזיקו הוריו חנות מנורות. לפי דיווחים, לג׳ודי רובנפלד לא היה קל להיות אמו של אמן שכל תהילתו מבוססת על אלטר אגו בדיוני. ״כשאת גברת רובנס, או גברת רובנפלד, או גברת הרמן״, אמרה פעם בריאיון, ״זה נעשה מבלבל מאוד. אני לא בטוחה היכן פול נגמר ופי־ווי מתחיל״.
רובנס הציג לראשונה את דמותו של פי־ווי במועדון קומדיה בלוס אנג׳לס ב־1979, במערכון קצר שהלעיג על סמלי טלוויזיית הילדים ״קפטן קנגורו״ ו״השכונה של מר רוג׳רס״. תגובת הקהל לפי־ווי — שתואר בצדק בביוגרפיה חדשה כ״גבר־ילד מתגנדר, מקפץ ומיילל באף״, בעל ״לחיים סמוקות, שפתיים אדומות כדובדבן, עניבות פרפר צרות וחליפות מכווצות בסגנון שנות החמישים״ — הפכה את רובנס לאורח תדיר, אם כי מעצבן מעט, בתוכניות שיחה כגון ״לייט נייט עם דייוויד לטרמן״.
כש״בית המשחקים של פי־ווי״ עלתה ב־1986, היא הוכתרה כנווה מדבר של דמיון שובב ואנרכיה בלתי מזיקה בשממת תוכניות הפעולה וההרפתקאות הרדודות של שבת בבוקר. התוכנית, ששודרה מאולפן שעוצב כחדר משחקים בסגנון קיטש קוביסטי, כללה דמויות קבועות מטופשות כגון רצפה סבלנית בשם ״פלורי״, גלובוס במבטא פריזאי בשם ״גלובי״ ופטרודקטיל המחמד של פי־ווי. במקרר שלו חיו שאריות מזון מונפשות; מעבר לחורי העכברים שבקירותיו שכנה משפחת דינוזאורים מפלסטלינה מונפשת, ובית המשחקים הוצף מבקרים מוזרים כגון בלרינה שמנה מאוד וקאובוי שחור חלקלק.
״בית המשחקים של פי־ווי״ זכתה במהרה לשבחים על חגיגת המדיה המשולבת של משחק חי ואפקטים מיוחדים. למעשה, שליש מצופיה היו מבוגרים שנמשכו למה שמבקר אחד כינה ״העין המשכילה והמטורללת״ של רובנס. מבקר האמנות של טיים, רוברט יוז, אף הכריז שמבחינה חזותית התוכנית עולה על רוב האמנות העכשווית. לצד הסדרה כתב רובנס וכיכב בשני סרטי קולנוע: ״ההרפתקה הגדולה של פי־ווי״ (1985), שזכה לשבחי המבקרים, ו״פי־ווי בקרקס הגדול״, המצליח פחות, שלוש שנים אחריו. הסרטים לא הוקרנו בישראל, שם המפיצים לא ידעו מה לעשות עם ההומור המוזר שלהם.
בתחילת שנות ה־80 החליט רובנס למזג את עצמו מבחינה מקצועית עם יצירתו האנדרוגינית והמתבגרת לנצח. בהופעות בטלוויזיה ובראיונות כמעט מעולם לא יצא מדמותו של פי־ווי. האישיות האמיתית שמתחת לאיפור נותרה מסתורית למדי, וזה מסביר במידה רבה את הפרסום העצום שעורר האירוע. גורם נוסף הוא מעמדו של פי־ווי כאליל ילדים בטלוויזיה ובקולנוע. ״באופן מסורתי, ידוענים כאלה רוצים תדמית נקייה לחלוטין כדי שהורים ומפרסמים יקבלו אותם וכדי שיהיו מודל ראוי לחיקוי לילדים״, אמרה מרגרט לואש, נשיאת רשת הילדים של פוקס, ללוס אנג׳לס טיימס.
אולם הפרשה כבר עוררה תגובת נגד התומכת בפי־ווי, ודמויות בידור מרכזיות כגון ביל קוסבי נחלצו להגנתו. עם זאת, מצוקתו של פי־ווי לא גייסה את הקהילה היהודית בעיר הולדתו, המונה 20,000 איש. ״אנשים כאן״, אומר בארי מילמן, מנהל יחסי הציבור של הפדרציה היהודית בסרסוטה, ״אינם רואים קשר בין מה שרובנס עשה לדת שהוא מקיים. הם רואים זאת כפי שזה: לא פשע חמור אלא עבירה ללא קורבן. ולמען האמת, יש לנו בעיות גדולות יותר לדאוג להן״. משמאל: פי־ווי בבית המשחקים שלו. למעלה: פול רובנס בלי איפור.