הם השמיעו אותו לאחור וקדימה, במהירויות נמוכות וגבוהות, בעזרת מסננים, מחשבים ומפענחי צפנים. אבל על פי תיק בן 120 עמודים שנחשף לאחרונה מכוח חוק חופש המידע, ה־FBI נכשל בניסיונותיו להוכיח שמילות להיטם של הקינגסמן מ־1963, ״Louie Louie״, היו גסות במפורש.
״היו כמה סיבות לכישלון הזה״, מסביר אריק פרדהל, קולנוען תיעודי מסנטה קלרה ומוציא לאור של ״Louie Report״, עלון המוקדש לשיר. איכות ההקלטה בגרסת הקינגסמן — השלישית, אחרי גרסתו של המלחין ריצ׳רד ברי וגרסה של הוויילרס — לא הייתה טובה במיוחד; המיקרופון נתלה גבוה מעל הזמר, ו״כנראה גם לא עזר״, הוא אומר, ״שלסולן היה גשר בשיניים״. פרדהל החל להוציא את ״Louie Report״ באמצע שנות השמונים, כשהתחיל לעבוד על סרטו התיעודי שעדיין נמצא בהפקה, ״The Meaning of Louie״. הוא מתאר את הפרויקט כ״מסע זן לחיפוש משמעותו של שיר הרוקנרול הכי פחות מובן בכל הזמנים״.
אנשי קשר ברחבי העולם שולחים לו קטעי עיתונות המזכירים את השיר. כך נודע לו על סיפורי מדע בדיוני שהתבססו על פיתוחים של כוונתו הנסתרת של השיר, ועל משקאות יין מעורבים בשם ״Louie Louie״. ״בכל פעם שמצטבר יותר מדי חומר״, אומר פרדהל, ״אני מוציא עוד גיליון״. עד כה הוציא ארבעה; התפוצה האחרונה ששלח לחובבים האחרים הייתה כ־2,000 עותקים. פרדהל מהסס למסור את פרשנותו שלו לשיר, אך מציין שהמלחין ברי התעקש שזה בסך הכול שיר מלחים קצת מפולפל על תוכניותיו של מלח ותיק לפגוש את אהובתו, כפי שסיפר אותן ללואי, הברמן. אבל הידיעה הזאת אינה אמורה לשים קץ לעניין, וגם לא ל״Louie Report״. ״כל עוד אמשיך לקבל עוד חומר״, הוא אומר, ״אמשיך לפרסם״. מאת שלדון טייטלבאום. תצלום: הקינגסמן / ארכיון מייקל אוקס, וניס, קליפורניה.