הסכסוך בין הסרבים לקרואטים מעמיד גם יהודי מול יהודי.
הסכסוך העקוב מדם בין סרבים לקרואטים חרץ קו שבר המאיים לפלג את 6,000 יהודי יוגוסלביה.
'בעבר היו ביוגוסלביה רק שני סוגי יהודים — אשכנזים וספרדים', אומר יאשה ביננפלד, בן 47, חבר מועצת הקהילה היהודית בזאגרב, בירת קרואטיה. 'כעת, למרבה הצער, יש לנו שני סוגים נוספים — יהודים סרבים ויהודים קרואטים.'
מאז הכריזה קרואטיה על עצמאות ביוני, היא נתונה למתקפה של הצבא הלאומי, ש־70 אחוז ממנו סרבים. ערי קרואטיה ספגו נזק קשה. אף שהתיעוב ההדדי בין סרבים לקרואטים נמשך מאות שנים, יהודי שתי הרפובליקות הסתדרו תמיד היטב. אבל מלחמת האזרחים העלתה באופן דרמטי את המתח בין יהודים סרבים לקרואטים, כשהם מזדהים יותר ויותר עם הרפובליקות שבהן הם חיים. בשני הצבאות יש קומץ לוחמים יהודים. באוסייק ידע דארקו פישר, נשיא הקהילה היהודית, על לפחות צעיר יהודי אחד שלחם בכוחות הקרואטיים ונפצע בווקובאר בנובמבר.
נתוני הסוכנות היהודית מלמדים שקרוב למאתיים יהודים עלו לישראל מאז פרצו הקרבות ביוני, לעומת כמעט אף אחד בשנים הקודמות. עוד שבעים לומדים בישראל.
לדברי גד בן־ארי, דובר הסוכנות היהודית, העולים החדשים, וכמותם מקורות של הסוכנות ברחבי יוגוסלביה לשעבר, מתעקשים שהיהודים נשארים מחוץ ליריבות הפנימית. 'היהודים, שבדרך כלל משולבים היטב חברתית, פוליטית וכלכלית, משתדלים מאוד לא להיות מעורבים', אומר בן־ארי. 'הם אומרים לנו שהם היוגוסלבים האמיתיים היחידים שנותרו.'
ובכל זאת, ראיונות שערך The Jerusalem Report בדצמבר עם יהודים ועם פוליטיקאים לא יהודים בסרביה ובקרואטיה חשפו את נקודות המחלוקת הבאות:
כמה יהודים סרבים נעשו קולניים יותר ויותר בהתבטאויותיהם הציבוריות נגד קרואטיה, וניצלו כל הזדמנות לגנותה כמדינת משטרה אנטישמית. מנהיגים יהודים קרואטים מאשימים את עמיתיהם הסרבים שלא הציעו שום סיוע מוחשי כשיהודי זאגרב ספגו פיגועי טרור באוגוסט האחרון. מקורות הקרובים לחקירה המתנהלת מרמזים שהמבצעים היו קבוצות קרואטיות ימניות.
יהודים קרואטים טוענים שיהודי שתי הרפובליקות צריכים לשאוף להתרחק מהסכסוך, ומרגישים שיהודים סרבים מזוהים באופן בולט מדי עם העניין הסרבי.
הסכמת ישראל לחידוש הקרוב של היחסים הדיפלומטיים עם יוגוסלביה — שמשמעותו למעשה עם סרביה, בשל תפקידה המרכזי בממשלה הפדרלית — העמידה בספק את יחס המדינה היהודית לשני הצדדים והכניסה את היהודים הקרואטים לעמדת מגננה. יהודים סרבים כמו קלרה מנדיץ', ראש אגודת הידידות הסרבית־יהודית, מביעים בפומבי את האמונה שקרואטיה סימנה את היהודים כיעד ליחס מרושע, ודבריה עוררו מצוקה רבה בקרב יהודים קרואטים.
מעט השתנה מאז 1941, היא אומרת, כאשר משטר האוסטאשה הפשיסטי־לאומני במדינת החסות הנאצית דאז החל להשמיד יהודים קרואטים וסרבים אתניים בלהט שהדהים אפילו את הנאצים. 'כולם אוסטאשה', היא מכריזה, מהדהדת תחושה הנשמעות ללא הרף בבלגרד, בירת יוגוסלביה וסרביה כאחת, שבה 'אוסטאשה' ו'קרואטי' נעשו כמעט מילים נרדפות.
המשטר הימני הנוקשה של הנשיא בן ה־68 פרניו טוג'מן בזאגרב דוחה בתוקף את הטענה שקרואטיה פשיסטית ואנטישמית מטבעה. הצורך בתמיכה בינלאומית מדרבן את ההכחשות. אבל טענות המשטר נפגעות מכמה התבטאויות מתועדות היטב וארסיות במיוחד על יהודים ועל ישראל, שהשמיע טוג'מן סמוך לבחירתו לפני כ־18 חודשים. בספרו מ־1988, 'שממות האמת ההיסטורית', טוג'מן טוען שההערכות בדבר שישה מיליון קורבנות יהודים בשואה מבוססות על 'עדויות רגשיות ומוטות ונתונים מוגזמים', וכי 'העם היהודי נעשה זמן קצר אחר כך כה אכזרי וניהל מדיניות של רצח עם כלפי הפלסטינים, עד שאפשר בצדק להגדירו יהודי־נאצי'. המדינה החדשה אימצה סמלים המזכירים את המשטר ההיטלראי, וגולים קרואטים, שחלקם פושעי מלחמה, התקבלו בברכה.
סלובודן מילושביץ', ראש ממשלת סרביה ואויבו המושבע של טוג'מן, אומר: 'אינני מאמין שיהודים החיים בקרואטיה יכולים להיות מרוצים מאוד מכל מה שהם רואים. המצב ההיסטורי בקרואטיה היה שלילי מאוד מבחינת היהודים.'
אבל מנהיגים יהודים בזאגרב מכחישים בתוקף שהם מתמודדים עם יותר אנטישמיות מיהודים במקומות אחרים באירופה. 'הבעיה של טוג'מן', אומר זלטקו ביננפלד, אביו בן השבעים של יאשה ממועצת הקהילה, וקולונל לשעבר בצבא הלאומי היוגוסלבי, 'היא שכתב או אמר כמה דברים בעייתיים. כעת, כשהוא ראש ממשלה, הוא אינו יכול לברוח מעצמו.'
באשר לטוג'מן, הוא ממהר לכעוס כששואלים אותו על הסוגיות האלה. 'מספיק. זו עובדה ידועה שכמה מחבריי הטובים ביותר יהודים', רעם כשעימת אותו כתב זה עם טענות לאנטישמיות בראיון במטה הנשיאות הזמני. יאשה ביננפלד מכיר בכך שלקהילה היו בעיות עם טוג'מן, אבל פוטר אותן במשיכת כתף: 'זו דרישה מוגזמת שכשיהודי מתעורר בבוקר, יעמדו ליד מיטתו שלושה נוצרים ויאמרו: יהודי יקר, כמה אנחנו אוהבים אותך! אני חושד באנשים הטוענים שהם מאוהבים ביהודים בטירוף בדיוק כמו באנשים ששונאים אותנו.'
אלכסנדר דמאיו, בן 68, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר בדימוס, העומד בראש ועדת ההנצחה לשואה של הקהילה היהודית, אמר בשיחה בביתו בבלגרד כי הוא חושד שכ־2,400 יהודי זאגרב נתונים ללחץ בלתי פוסק להכחיש את פגיעוּתם. 'משתמשים ביהודים באופן פעיל מאוד כדי להציג לעולם פנים יפות ודמוקרטיות.'
'מבחינה רשמית אינני יכול לומר שמשטר טוג'מן פשיסטי או אנטישמי בגלוי. אני פשוט לא יכול להבין איך היהודים שם השתכנעו מהתעמולה הממשלתית, אלא אם כן היפנטו אותם.' דיבורים כאלה מרתיחים את היהודים הקרואטים, הממשיכים לקיים חיים יהודיים תוססים גם בעיצומה של מלחמה הנערכת בחצרם האחורית, במיוחד מאחר שכמה יהודים סרבים, כמו מנדיץ', תמכו בעניין הסרבי בפומבי ובקול רם במיוחד.
יהודים, כמו רבים בזאגרב הנצורה, נוטים לא לצאת מבתיהם בלילה, מחשש לכנופיות חמושות של לוחמים קרואטים בלתי סדירים ולטרוריסטים סרבים. אבל תפילות ליל שבת נערכות במטה הקהילה הזמני שסיפקה העירייה אחרי שהפצצות פגעו במבנה הישן. ביום שישי אחד בדצמבר היו שם עשרה מתפללים, ובחדר סמוך שרו 15 תלמידים וכמה מדריכים בתחילת שנות העשרים לחייהם שירי חנוכה והדליקו נרות. לא היו סימני בהלה או פחד.
זלטקו ביננפלד דוחה כאבסורד את ההאשמות שקרואטיה היא גלגול חדש של מדינת המשטרה הפשיסטית שהייתה במלחמת העולם השנייה. 'אני נעלב מאוד ממה שאני שומע מחברינו היהודים בבלגרד ובמקומות אחרים', הוא אומר. 'אינני יכול לדמיין שמישהו בישראל או בבלגרד מאמין שאני יכול לתמוך במשטר כמו זה שהרג 180 מבני המשפחות שלי ושל אשתי.'
מנהיגים יהודים קרואטים אומרים שנדהמו מכך שעמיתיהם הסרבים לא שלחו שליח לבדוק את מצבם אחרי הפצצת מרכז הקהילה בקיץ האחרון. יהודים, בניגוד לסרבים או לקרואטים, יכולים בדרך כלל להיכנס לשתי הרפובליקות ולצאת מהן בחופשיות דרך אוסטריה השכנה, וכמה מהם פעלו כמתווכים בחילופי שבויים. היהודים הסרבים אומרים שהקהילה הקרואטית ביקשה מהם להגביל את הקשר איתה עד סיום הלחימה, אבל הקרואטים מכחישים זאת.
ניסיונות השלטונות הקרואטיים להימנע מהתוית האנטישמית הולידו מינוי פוליטי סמלי אחד: סגן שר החוץ של קרואטיה, מישה מונטיליו, הוא יהודי. הוא גם, אומרים כמה יהודים קרואטים, חסר יכולת ומניפולטיבי. יאשה ביננפלד מבטא את דעת הקהילה כשהוא אומר ש'אי אפשר לסמוך עליו שילווה אווז מעבר לרחוב בלי לאבד את האווז'.
מונטיליו מואשם באופן נרחב בכישלון ניסיון לארגן קבלת פנים לטוג'מן בישראל. מבקרים טוענים שניסה להשיג בקפיצה מגושמת אחת מה שלסרבים נדרשו שלוש שנות מאמצים קפדניים מול ישראל כדי להשיג. 'האיש הוא כתם על כל הקהילה היהודית', אומר ביננפלד האב. 'כן', מוסיף בנו, 'אבל כשביקשנו שיסולק, חבר במשרד ההגנה אמר לי: מה, ולהסתכן בכך שיקראו לנו אנטישמים — אתה משוגע?'
היעדר היחסים של קרואטיה עם ישראל נעשה נקודה רגישה הן למנהיגי הרפובליקה והן לקהילה היהודית. לפני חודש הודיעה יוגוסלביה על כוונתה לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, שנותקו אחרי מלחמת ששת הימים. ההחלטה הייתה תוצאה של עבודת יחסי ציבור מדוקדקת של אגודת הידידות הסרבית־יהודית של קלרה מנדיץ'. מנדיץ', המחבבת מאוד את ראש הממשלה יצחק שמיר, ארגנה חילופי ביקורים רבים של פוליטיקאים ואנשי עסקים ישראלים ויוגוסלבים, וכן בריתות ערים תאומות בין כ־14 ערים סרביות וישראליות.
אבל בקרואטיה לא התקבלו היטב עמדתה הפרו־סרבית של מנדיץ' ומאמציה לקדם יחסים בין סרביה לישראל. 'אני אהרוג את הכלבה הטיפשה הזאת במו ידיי', אמר מנהיג יהודי־קרואטי אחד, המאמין שהתבטאויותיה האנטי־קרואטיות של מנדיץ' עוררו את המתקפה על מרכז הקהילה. 'אני לא מודאג מטוג'מן, אבל מי יגן עלינו מקלרה מנדיץ'?'
כתבה קשורה: 'היוגוסלבים האחרונים' — הדסה, מאי 1992, העמודים ששרדו: 16–17.