רביעיית ״מלחמת עולם״ — כל הספרים בהוצאת דל ריי:
״מלחמת עולם: על כף המאזניים״, 488 עמודים; 21 דולר בכריכה קשה, 5.99 דולר בכריכה רכה.
״מלחמת עולם: הטיית המאזניים״, 481 עמודים; 6.99 דולר בכריכה רכה.
״מלחמת עולם: ערעור המאזניים״, 481 עמודים; 23 דולר בכריכה קשה.
״מלחמת עולם: איזון המאזניים״, עתיד לצאת בדצמבר.
ל״היסטוריות החלופיות״ של הארי טרטלדוב יש שושלת יוחסין מכובדת, והן מהדהדות ביצירות פופולריות כמו שובר הקופות של הקיץ, ״היום השלישי״.
ברומן מ־1993 בשם ״רובי הדרום״ בחן הסופר הארי טרטלדוב מה היה יכול להתרחש אילו ריאקציונרים אפריקנרים מן המאה ה־21 השתמשו במכונת זמן כדי לספק לצבאות הדרום של רוברט אי לי, שכמעט הובסו, רובי סער בסגנון סובייטי. אבל התרגיל הזה היה רק חימום לקראת עבודתו האחרונה, רביעייה רחבת יריעה של השלכות מעין־היסטוריות בשם ״מלחמת עולם״: סדרת רומני מדע בדיוני המהרהרת כיצד היה יכול עולם 1942 להתפתח אילו פלש לפתע לכדור הארץ גזע של חייזרים מתקדמים טכנולוגית. הספר הראשון פורסם ב־1994, והכרך הרביעי והאחרון אמור לצאת בדל ריי בדצמבר.
טרטלדוב יהודי, והשפעת הפלישה החייזרית על השואה הופכת לאחד העיסוקים המרכזיים בסדרה.
למשל, הכרך הראשון, ״מלחמת עולם: על כף המאזניים״, עוקב אחר מנהיג ההתנגדות היהודי ההיסטורי מרדכי אנילביץ׳ כשהוא עסוק בארגון כוחות יהודיים בגטו ורשה נגד גירושים נאציים נוספים, זמן קצר לפני הפלישה לכדור הארץ. החייזרים, זוחלים הקוראים לעצמם ״הגזע״, מזהים במהירות את מטרתו של טרבלינקה. כשהם מבינים שהיהודים עשויים להירתם לצורכיהם, הם מציעים בציניות לאנילביץ׳ הנצור מזון, נשק וסיוע לוגיסטי. בתמורה הם דורשים רק הכרזה פומבית על שיתוף פעולה מרצון של יהדות פולין עם כיבושם את כדור הארץ — כיבוש שיוביל לשעבוד נצחי של האנושות כולה.
הדילמה של אנילביץ׳: האם לצדד בפולשים הקשקשיים וקרי הדם מן הכוכבים, ולהשיג הקלה ממכונת המוות הנאצית במחיר עוינות אנושית כמעט כללית ליהודים כבוגדים במין האנושי? או שמא, בהשראת תגובתו של בן־גוריון לספר הלבן הבריטי של 1939, להילחם בנאצים כאילו אין חייזרים, ולהילחם בחייזרים — או ״הלטאות״, כפי שבני הארץ מכנים אותם — כאילו אין נאצים?
ברור שאלו אינן השאלות שיתווכחו עליהן אי פעם באולמות האקדמיה או בכתבי העת המדעיים שלה. אבל טרטלדוב, בן 54, תושב עמק סן פרננדו ויליד קליפורניה בעל דוקטורט בהיסטוריה ביזנטית מ־UCLA, פועל בתוך מסורת אינטלקטואלית ארוכה ומשמעותית שיצרה קבוצת היסטוריונים וכותבים מוערכים.
הסוגה שבה עסק במשך רוב הקריירה שלו נקראת היסטוריה חלופית, ועל עטיפות ספריו מתואר טרטלדוב כ״רב־אמן ההיסטוריה החלופית״ של המדע הבדיוני. הסוגה, שמשכה במאה העשרים ואף קודם כמה יוצרים רציניים ומכובדים, בוחנת במאמרים, בסיפורים ואפילו בסרטים כיצד הייתה ההיסטוריה האנושית מתנהלת אילו סטתה לפתע ממסלולה בצומת מכריע. ערוץ הכבלים דיסקברי בארצות הברית, למשל, מתכנן לסתיו סדרה בת שלושה חלקים בשם ״מה אילו?״, הבוחנת איך הייתה ההיסטוריה מתפתחת אילו אירועים מרכזיים מסוימים לא התרחשו.
תרחישים שחקרו כותבים מגוונים ונכבדים כמו אנדרה מורואה, וינסטון צ׳רצ׳יל, ג׳ון הרסי וולדימיר נבוקוב כללו השתלטות קומוניסטית סינית על אמריקה, הופעת פצצת האטום והמחשבים — המונעים בקיטור — באנגליה הוויקטוריאנית, ואפילו ההשלכות הקשות של ניצחון ערבי במלחמת ששת הימים. אבל הנושא הפופולרי והמתמשך ביותר, בפער גדול, הוא ניצחון הנאצים במלחמת העולם השנייה. עשרות רומנים וסיפורים וכמה אנתולוגיות המבוססים על ההנחה הזאת, ובהם ״האיש במצודה הרמה״ של פיליפ ק׳ דיק, ״אס־אס בריטניה״ של לן דייטון ו״ארץ אבות״ של רוברט האריס, ראו אור מאז ניצחון בעלות הברית.
ברוב הסיפורים האלה, כמובן, אחת התוצאות הנפוצות של הניצחון הנאצי היא חיסול חלק גדול מיהדות העולם, אם לא השמדתה המוחלטת. ב״האיש במצודה הרמה״ של דיק, למשל, שריד קטן של יהודים אמריקנים ממשיך לחיות בשנות ה־60 בחוף המערבי של ארצות הברית, הנתון עדיין לשלטון יפני נוח יחסית. קבוצה קטנה אף יותר של יהודים, כך מתגלה, הצליחה לחדור לפיקוד העליון הגרמני ולחלץ את השליטה במפלגה הנאצית מידיו של פיהרר שברירי מזקנה. ב״ארץ אבות״ של האריס, לעומת זאת — מותחן, לא מדע בדיוני — ההשמדה השיטתית של יהדות אירופה נעשית לתעלומה שעל שוטר גרמני לפתור.
טרטלדוב אומר שהמחקר עבור סדרת ״מלחמת עולם״ אכן נתן השראה ליצירה כזאת, סיפור קצר שפרסם בראשית שנות ה־90 בשם ״נגד צורריי״. הסיפור, שצמח מקריאתו ביומני ניצולי גטו ורשה ובכתבי אלברט שפר, דמיין שריד קטן של יהודים השורדים ניצחון נאצי כאנוסים.
טרטלדוב מבין שבהצבת השואה בהקשר של פנטזיה ומדע בדיוני הוא מסתכן בהאשמות בניצול או בחוסר יראת כבוד. הוא מנסה לעקוף זאת באמצעות פיתוח עלילתו באופן הישיר והרציני ביותר האפשרי. השימוש בפלישת חייזרים — נושא מדע בדיוני שגרתי הלקוח היישר מ״מלחמת העולמות״ של ה׳ ג׳ ולס — נראה כמי ששואב חלק מהדהודיו מסרט הטלוויזיה ״וי״ מ־1983 ומסרט ההמשך שלו מ־1984. אלה, מצדם, אולי הושפעו מסיפור הניצחון הנאצי של סינקלר לואיס מ־1935, ״זה לא יכול לקרות כאן״, אבל החליפו את הנאצים בחייזרים זוחלים ואת היהודים במדענים נרדפים.
טרטלדוב, שאינו צופה הרבה בטלוויזיה, מתעקש שמעולם לא ראה את שני סרטי ״וי״ או את סדרת הבת שבאה אחריהם. הוא גם עדיין לא ראה את שובר קופות המדע הבדיוני של הקיץ, ״היום השלישי״ של הבמאי רולנד אמריך. ״ID4״, כפי שהמעריצים מכנים כיום את הסרט, הוא במידה רבה עלילת ״מלחמת עולם״ המתרחשת בימינו.
בסדרה של טרטלדוב, למשל, יהודים ונאצים משתפים פעולה באי־רצון כדי להבריח פלוטוניום מכלי טיס חייזרי שהופל אל מדענים ברייך ובארצות הברית, בתקווה שיוכלו לייצר נשק אטומי נגד הפולשים. באופן דומה, ב״היום השלישי״ יש סצנה שבה שרידיהם המוכים של חילות האוויר הישראלי והערביים נאספים במדבר העיראקי למתקפה אחרונה ונואשת על החייזרים הנראים בלתי מנוצחים. וכפרט צדדי חמוד, הסרט גם מתהדר בג׳ף גולדבלום ובוויל סמית׳ בתפקידי מדען יהודי וטייס קרב אפרו־אמריקני נועז, שבנוסח מייקל לרנר וקורנל וסט מצליחים להחיות את הברית היהודית־שחורה של פעם כשהם מפילים את ״ספינת האם״ החייזרית.
טרטלדוב, יליד גרדנה שבקליפורניה, שאבותיו הגיעו לוויניפג שבקנדה מרומניה זמן קצר לפני תחילת המאה, נולד בשם טרטלטאוב. הוא נעשה דמות קבועה בתחום ההיסטוריה החלופית ב־1987, כשהחל לפרסם את מחזור וידסוס ואת סדרת קריספוס, ששניהם שאבו ממומחיותו במיתוסים ובמסורות של ביזנטיון.
טרטלדוב גם עבד עם ריצ׳רד דרייפוס על רומן היסטוריה חלופית העוסק במהפכה האמריקנית. השחקן, ופעיל שלום עכשיו, הציע שיתוף פעולה לאחר שקרא מאמר של כותב שורות אלה בלוס אנג׳לס טיימס על עבודתו של טרטלדוב. ״שני הג׳ורג׳ים״ מספר כיצד יישבו ג׳ורג׳ וושינגטון וג׳ורג׳ השלישי את מחלוקותיהם, וכך נוצרה צפון אמריקה של המאה העשרים שנותרה באחיזתה האיתנה של האימפריה הבריטית. הסיפור כולל איום מצד בדלנים אמריקנים בני זמננו.
״ניגשתי לזה בספקנות״, הוא אומר, ״כי הרבה פעמים, כשסופר שומע: ׳יש לי רעיון, אתה מעוניין?׳, הרעיון לא טוב. הפעם היה לי מזל — הוא היה טוב. וזה עבד לא רע כרומן״.
טרטלדוב קיבל את הרעיון ל״מלחמת עולם״ עוד ב־1977. ״עניין אותי לבחון את הקשיים בכיבוש כוכב לכת מתועש מן החלל״, הוא מסביר. הוא אומר שעשה ״שיעורי בית״ במשך 14 שנה, מפני ש״רציתי שזה ירגיש אמיתי״, וגם משום, הוא מודה בצניעות, שהרגיש כי ״עוד לא הייתי סופר טוב מספיק לעשות את מה שנדרש, לטפל בזה בהיקף שהייתי צריך״.
״אני חושב שהשואה היא נושא לגיטימי לבחינה, שאפשר להביט בו בכל מראה, בכל צורה, שאפשר להעמיד מולו. והמראה, הדומה קצת למראה מעוותת בלונה פארק, של ההיסטוריה החלופית מאפשרת להביט בהיסטוריה בדרך שאינה אפשרית בשום דרך אחרת״, אמר לג׳רוזלם ריפורט.
בכרכים השלישי והרביעי של הסדרה מוצא את עצמו מוישה רוסי, גיבור יהודי שנקרא על שם אחד מקרוביו הפולנים של טרטלדוב, בפלשתינה, שבסופו של דבר נתונה לשלטון הלטאות. בספר חמישי שהוא שוקל, אומר טרטלדוב, בכוונתו להכריע אם מדינה יהודית קמה אי פעם מתוך המהומה.
אבל ״מלחמת עולם״ אינה מתבוננת רק ביהודים. היא עוקבת אחר התהליך שבו האנושות מתאחדת לאטה נגד האיום החייזרי דרך עיניהן של כמה דמויות, ובהן שחקן בייסבול אמריקני בליגה נמוכה, איכרה סינית שהחייזרים ״מזווגים״ עם גבר אמריקני, טייסת רוסייה וקצין טנקים גרמני. מופיעות גם דמויות היסטוריות, ובהן צ׳רצ׳יל, פון ריבנטרופ, אדוארד ר׳ מורו ורבים ממשתתפי פרויקט מנהטן.
טרטלדוב אינו מוכן לדבר על סופה של הסדרה, אבל אולי אפשר למצוא רמז בכך שברבות מן ההשלכות שלו נלחמים כוחות יריבים, כשצד אחד משתמש בטקטיקה טובה יותר ולאחר נשק טוב יותר. ב״מלחמת עולם״ משמשות טקטיקות אנושיות חדשניות למאמצים אחרונים ונואשים נגד גזע של יצורים בעלי טכנולוגיה עדיפה לאין שיעור, אבל שיכולתם להסתגל לשינוי או לחדש בשדה הקרב מוגבלת מבחינה ביולוגית ותרבותית.
״אני לא חושב שהכול מסתכם״, הוא אומר, ״בשאלה למי יש מקל גדול יותר. זה לא למי יש המקל הכי גדול, אלא איך משתמשים בו״.