מארק ספיץ מתחרה בשעון בחיפוש אחר עוד זהב. מארק ספיץ להוט לשחות באולימפיאדת ברצלונה 1992 — אבל לא להוט עד כדי כך.
ספיץ, שזכה בשבע מדליות זהב באולימפיאדת מינכן 1972 וכעת מנסה לחזור לזירה, בן 41, אומר שקיבל לאחרונה מכתב מן הוועד האולימפי בישראל. ״אני לא רוצה להיכנס לנוסח המדויק״, אומר ספיץ בביתו בלוס אנג׳לס, ״אבל הוא רמז שאם אעלה לישראל, אוכל להבטיח לעצמי מקום בנבחרת הישראלית״. ספיץ, שזכה בחמש מדליות זהב בכל אחת מן המכביות של 1965 ושל 1969 והיה הלא־ישראלי היחיד שנשא אי פעם את לפיד המכביה (ב־1985), דחה את ההצעה. ״נולדתי בארצות הברית ואני אוהב לחיות כאן״, הוא אומר. משרד הוועד האולימפי בישראל בתל אביב מכחיש שהוצעה לספיץ הצעה כזאת. ובכל זאת, לנוכח תוצאות ניסיונות הקאמבק האחרונים שלו, ייתכן שמימוש חוק השבות היה האסטרטגיה המציאותית ביותר של ספיץ להגיע לברצלונה.
כעת, ללא השפם שהיה סימן ההיכר שלו, ובמשקל הגבוה רק בארבעה פאונד (1.8 ק״ג) ממשקלו לפני שני עשורים, הובס ספיץ פעמיים בחודש האחרון במשחי ראווה של 50 מטר פרפר: תחילה בידי טום ייגר בן ה־26, שיאן העולם ב־50 מטר חופשי, ואחר כך בידי מאט ביונדי בן ה־25, זוכה מדליית הכסף באולימפיאדת 1988.
מדוע ספיץ, שלמד רפואת שיניים וכיום מתפרנס ממכירת הזכות להשתמש בשמו על בגדי ספורט, טורח בכלל לנסות קאמבק שסיכוייו קלושים? ״אני לא יודע״, הוא משיב בהתחמקות. ״זה פותח אפשרויות מעניינות״. אחת ה״אפשרויות״ האלה עשויה להיות תשוקה לזהב שאינו מדליה אולימפית. היו שטענו שהקאמבק של ספיץ היה בסך הכול תעלול יחסי ציבור שארגנה חברת קליירול, שהעמידה פרס של 30,000 דולר במשחה הראווה הראשון ו־50,000 דולר בשני. ספיץ, כמפסיד, לקח הביתה 10,000 ו־15,000 דולר. וגם הפרסום הנלווה לא יזיק לרישיונות השימוש בשמו על בגדי ספורט.
פרסי ההפסד האלה היו נדיבים בהתחשב באיכות ביצועיו של ספיץ: במשחה הראשון סיים 1.78 שניות — אורך גוף וחצי — אחרי ייגר; בשני סיים שתי שניות שלמות אחרי ביונדי. כדי לקבל מושג עד כמה היה הקצב של ספיץ אטי, הפער בין הזמנים של המקום הראשון והשמיני באליפות ארצות הברית ב־50 מטר חופשי שנערכה באפריל היה 1.06 שניות בלבד.
ספיץ ממעיט בחשיבות התבוסות. על ההפסד לייגר הוא אומר: ״יצאתי מאדן הזינוק קצת לאט, ושם בדיוק הפסדתי את המשחה. אבל מבחינת השחייה עצמה הייתי מהיר בדיוק כמו טום. אני פשוט לא יכול להיכנס למים ולהתחיל לשחות מהר כמוהו״.
הוא מציין ששחיינים כיום נכנסים למים מהר יותר מאשר לפני דור. ״חלק גדול מזה קשור לניתור. הם עולים קצת יותר גבוה ומתקדמים קצת יותר רחוק, מן הסתם בזכות אימוני משקולות לרגליים״.
גם ספיץ מתאמן במשקולות, נוסף על שחייה של שעתיים פעמיים ביום, ועוד אימון אחד בשבת. זה עשוי לשמור על כושרו, אך לא סביר שכמות כלשהי של אימונים תספיק להגשמת חלומו לזכות בעוד מדליית זהב אולימפית אחת.